משה ויהושע לא הצליחו להוריש אותה, יואב חזר בו מתכניתו להשמיד אותה, והיא הפכה ממובלעת ארמית לסמל לאחדות ישראל. עד שהגיעה מלחמת האחים.

"וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה: וְיֶתֶר כָּל דִּבְרֵי אָסָא וְכָל גְּבוּרָתוֹ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו" (מלכים א ט"ו, כב-כג)

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף י עמוד א

"וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם מַכְעִיסִים אֶת ה'" (מלכים א י"ד, טו)

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קה עמוד ב - דף קו עמוד א

אחיה השילוני אינו מעודד את האם הדואגת לבנה, כי בנבואות יש רק אמת, גם אם היא אינה נעימה לשמיעה. 

"אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצוֹת הָעָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת" (מלכים א י"ג, לג)

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קב עמוד א

"אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה",

מאי [=מהי] "אחר"?

אמר רבי אבא: אחר שתפשו הקדוש ברוך הוא לירבעם בבגדו,

ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן.

אמר לו: מי בראש?

[אמר לו:] בן ישי בראש

חשבתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם. רחבעם לא השכיל להבין את המסר הזה. ומה לגבי עובדי הציבור שלנו?

עושרו המופלג של שלמה מתואר בפרקנו בין היתר בכך שבביתו הכל היה עשוי מזהב טהור, ללא שום נגיעות של כסף, מפני שהכסף לא נחשב למאומה בימיו. מאידך בהמשך מתואר שהכסף היה בירושלים כמו אבנים שכביכול יש להן ערך מסוים. מה פשר הסתירה? וכיצד קשורה בת פרעה לכל העניין?

מהי 'תרשיש'? שם של עיר, נמל, דגם של אוניה או אולי אבן יקרה? ספינת סוחר גדולה שנמצאה באזור תורכיה, המתוארכת ל-1200 לפני הספירה, והממצאים שהתגלו עליה מסייעים לנו לתת תשובה.

בתמורה לעצים ולזהב, נתן שלמה למלך צור את "ארץ כבול" ובנוסף כמויות גדולות של חיטה ושמן. מְצָד מבוצר שנחשף בחפירות באזור הגליל והממצאים המעניינים שנמצאו בתוכו מאפשרים לנו לתת נקודת ציון משוערת.

הקב"ה מבשר לשלמה ששמע את תפילתו ומבטיח: "והיו עיני ולבי שם כל הימים" (ג). בהקשר הזה ננסה להבין איך נכון להכווין את עצמנו לתפילה ומה מיקומם של העינים והלב בתפילה – כלפי מעלה או כלפי מטה?