דברי דוד האחרונים (א-ז)
דוד נושא נאום אחרון: "וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים... וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (א). הנאום כתוב בצורה של מזמור עם אמצעים ספרותיים: משלים ותקבולות. בדבריו מדגיש דוד את הברית שלו עם ה', שאינה זמנית ומתחלפת כמו אור השמש הזורח בבוקר ושוקע בערב, אלא קבועה ונצחית: "כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי" (ה). ברית זו תשרוד ותנצח את האויבים הממשיכים לקום עליה, באמצעות גיבוריו של דוד, שרשימה של שמותיהם מופיעה בהמשך פרק.
