Chapter 40

Avishai pointed to the people standing opposite them: "Sanheriv, the king of Assyria (Ashur) sends Ravshakeh, one of the Assyrian army's most senior commanders to wage psychological warfare against Jerusalem.  They stood opposite King Hizkiyahu's army generals.  Ravshakeh wants to undermine the sense of security of the people in Jerusalem and to intimidate the fighters and break their spirit."

מה פשר ההתנזרות שגזר יהונדב בן רכב על בני ביתו? ומה הקשר לממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו ב"חורבת תימן"?

"נִלְכְּדָה בָבֶל הֹבִישׁ בֵּל חַת מְרֹדָךְ הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ" (ירמיהו נ', ב)

פירוש דעת מקרא לספר ירמיהו פרק נ'

הוביש בל - בל הוא האליל הראשי שבאלי בבל, ושמו באכדית belu, כלומר: אדון.

עובדי אלילים היו מאמינים שאם הובסו הרי הובס גם אלילם וכאילו הוא עומד מבויש שלא עצר כח להציל את עובדיו.

חת מרודך - חת משמעו נשבר. מרודך הוא כינויו של בל, באכדית marduk.

מן הפסוקים מצטייר כי היו לפלשתים בזמן קצר שתי מלחמות: אחת מצד מצרים ואחת מצד הכשדים, ועל כך קינתם. הסיבה לדין הקשה לא מובאת בפרקנו אבל מוזכרת בספר יחזקאל.

We must take at least one day a week to release ourselves from the bonds of servitude. The real question to ask is what are we slaves to today and how do we break free?

ירמיהו גוער בברוך בן נריה שלא לבקש לעצמו גדולות. אבל לנו מותר לבקש ולמנות את הגדולות והנצורות של ברוך בן נריה.

ברוך בן נריה היה עוזרו האישי ותלמידו המובהק של ירמיהו. הוא הביא את דברו לעם פעמים רבות, וציפה להפוך לנביא. אך ברוך לא הפך לנביא בגלל הנתק בין ה' לעמו בזמן החורבן. מצב הנבואה משקף את המציאות הרוחנית.

מי אשם בחורבן? מי אשם בצרות ובמרורים? יהודים תמיד מתווכחים ואין שום סיכוי לשכנע בוויכוחים המתנהלים עד היום אבל יש נקודת הכרעה אחת.

כל דברי ירמיהו התקיימו במדוייק, ובכל זאת לא מקשיבים לו, גוררים את ירמיהו לירידה למצרים, וממשיכים לעבוד עבודה זרה, בניגוד לדבריו. למרות זאת, ירמיהו ממשיך להתווכח עם העם ולהוכיח את צדקתו.

העם מתבונן על ההיסטוריה ובתוכה על החורבן בצורה הפוכה לחלוטין מירמיהו, כי העובדות נתונות לפרשנות. הנבואה היא שנותנת את המבט הנכון על המציאות.