הרב משה ליכטנשטיין מציע התבוננות מעמיקה בדיני הקרבנות ביחזקאל, ומראה כיצד הם בכל זאת קשורים לדיני הקרבנות בתורה, ומאירים את קרבן הפסח באור חדש.

לפי נבואות יחזקאל, קדושתה של ירושלים נוצרת מכח בחירתו של ה' ושכינתו בתוכה, וללא זה אין בה קדושה עצמית.

לאן יצא אברהם בדרכו - אל הארץ או אל ארץ כנען? ומי התחיל בהליכה - תרח או אברהם? האם יש כאן הליכה טבעית, משפחתית או הליכה על פי צו ה', או אולי שניהם כאחד?

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"כֹּה־אָמַר אֲ-דֹנָי ה' שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ" (מ"ו, א)

בתחילת פרק מ"ד כתוב: "שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַחִיצוֹן הַפֹּנֶה קָדִים ... סָגוּר יִהְיֶה ... וְאִישׁ לֹא־יָבֹא בוֹ" (מ"ד, א-ב). הגר"א סבור שזהו השער המזרחי של החצר החיצונה.

הגר"א מפרש שהשער בפרקנו הוא שער החצר הפנימית, ולפי זה לא רק שאין ניגוד בין שתי ההלכות של השער, אלא שגם שני תיאוריהם מיושבים היטב.

האבחנה הברורה שקובע יחזקאל בין מי ים המלח שירפאו ממליחותם ויתחילו לשרוץ חיים ובין ביצותיו וגבאיו שניתנו למלח ולא ירפאו מובנת לאור היכרותנו את הים הזה ואת תכונותיו.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

Man in his youthful idealism sought to unite all people. To unite them around a physical structure that could be perceived by all. To keep the people concentrated in one place. Not to have divisions, borders, geographic differences, or national allegiances.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

מה יקרה בימות המשיח? מתי תהיה מלחמת גוג ומגוג? והאם נכון לחשב קצים? על כך בדבריו של הרמב"ם