על תפילתו האישית של יונה שהפכה תפילתם של יורדי הים, וגם על ההזדמנות השנייה שקיבלת יונה.

כאשר יונה היה במעי הדגה, הוא היה מוכרח להפגש עם המון דגיגים קטנים, להפגש עם החיים. ראשית התיקון של יונה היא השלמתו עם החיים.

מאות מיליוני מאמינים קיבלו אמונה מנביאי התנך העִברים, אך לא יכלו לקבל, בשום פנים, את החוצפה היהודית – עד היום הזה

בנבואות הנחמה שבמיכה יש רמזים רבים ליעקב. מה פשר הרמזים הללו ואיך הם משתלבים בנבואה הכוללת?

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

בלב הסערה חורץ יונה את גורלו, אך אנשי האניה אינם ממהרים לעשות כרצונו. רק עם התגברות הסערה, לאחר נסיונות רבים וכשכלו כל הקיצין, ממלאים הם בלב כבד אחר דרישתו ומטילים אותו אל הים.

"וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ" (מיכה ב', ב)

תלמוד בבלי מסכת גיטין נח ע"א 

אמר רב יהודה אמר רב, מהו זה שכתוב: "ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו"?

מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשת רבו, ושוליא דנגרי הוה [= ושוליה של נגר היה].

פעם אחת הוצרך [רבו] ללוות, אמר לו: שגר אשתך אצלי ואלוונה,

שיגר אשתו אצלו, שהה עמה שלשה ימים.

"כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (יונה ב', ד; תהילים מ"ב, ח)

תפילת יונה ערוכה בלשון כללית וסתמית כדרך כל התפילות בספר תהילים, שלא מפורש בתפילה המאורע המיוחד שעליו היא נאמרת. ושיבץ יונה בתפילה פסוקים ולשונות ממזמורי תהילים שמילותיהם ודימוייהם מזכירים את המעשה שארע לו. הפסוק "כל משבריך וגליך עלי עברו" מופיע גם בתהלים מ"ב, שם הוא דימוי לייסורים הבאים על האדם.

(מתוך פירוש דעת מקרא ליונה ב', פס' ב ופס' ד)