חגי פונה אל העם בראש חודש אלול, ומבקש מהם שישימו לב לפער שבין הזריעה המרובה, שהייתה אמורה כבר להוביל לשפע בתקופה זו של השנה, לבין העדר השפע שנובע לדברי הנביא מהפסקת בניית בית ה'. התאריך שבו נאמרת הנבואה רומז לכך שזה הזמן להתחיל בתהליך של שינוי ותשובה.

על אף הצהרת כורש, בית המקדש לא נבנה מיד, בגלל סיבות שונות וקשיים שונים שהתעוררו בדרך והובילו את העם להתרשלות ולחוסר מוטיבציה. גם הנביא חגי וגם עזרא מחזקים את העם, מעוררים את רוחם ומעודדים אותם לצאת מהשאננות ולשוב ולבנות את בית המקדש.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָ [וְאֶכָּבְדָה] אָמַר ה'" (חגי א', ח)

תלמוד בבלי מסכת יומא דף כא עמוד ב

... והאמר רב שמואל בר איניא:

מאי דכתיב [=מהו שכתוב] "וארצה בו ואכבד", וקרינן [=ואנו קוראים] "ואכבדה"? מאי שנא דמחוסר ה"א [=במה נשתנה שמחוסר ה"א]?

אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן:

ארון וכפורת וכרובים,

אש,

חגי ניבא לאחר מלאת 70 שנה לגלות בבל, ולכן ראה עצמו נושא בשורה חדשה על ראשיתה של תקופה חדשה.

באיור המובא לפניכם מתוארות שכונות בירושלים - המשנה, המכתש והגבעות, המוזכרות בנבואת צפניה בפרק א' פס' י-יא:

"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים וִילָלָה מִן הַמִּשְׁנֶה וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת. הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ כִּי נִדְמָה כָּל עַם כְּנַעַן נִכְרְתוּ כָּל נְטִילֵי כָסֶף" 

יש לשים לב שהמכתש והמשנה נמצאות בתוך החומה ואילו הגבעות הן שכונות מחוץ לחומה.

    The Torah in the beginning of Parashat Vayishlach describes the fear Yaakov experienced upon hearing that his brother was approaching with an army of three hundred men: “Yaakov was very frightened, and he was distressed” (32:7).  Rashi, citing the Midrash, famously comments that the two verbs in this verse – “vayiyra” (“he was frightened”) and “vayeitzer” (“he was distressed”) – refer to two different concerns that weighed on Yaakov’s mind.  He was “frightened” because of the threat to his life, and he was “distressed” over the prospect that he might be compelled to wage war and take li

Yaakov’s complex, multifaceted approach to the feared confrontation with Esav may be seen as a model of the complex way with which we must deal with all the “Esav’s” we confront, the many different problems, issues and pressing matters that we must address both as individuals and as a people.  

What are we to make of the fact that Shekhem, the foreigner, at least had the decency to want to establish a lifelong relationship with the woman he forcefully violated, whereas Amnon threw Tamar out of his home immediately after using her to satisfy his lust?