אין במזמור אף רמז ל'מוֹת בֵּן', אז כיצד יש לקרוא אותו?
מזמור ט' עוסק בהודיה לה' על משפטו ברשעים. בשיעור נעסוק במבנה המזמור ובמשמעותו ונראה כיצד משפטו של ה' מתגלגל מהעבר אל העתיד. נעקוב אחר האקרוסטיכון שבמזמור שלפי סדר הא"ב ונראה מתי הוא נשבר ומדוע.
במזמור ט' נמצאת הערה אוניברסלית חשובה לגבי הישארות הנפש: יש גויים שאין להם חלק לעולם הבא בגלל מעשיהם, אך לגויים צדיקים, חסידי אומות העולם, יש חלק לעולם הבא. תפקיד עם ישראל בעולם הוא למנוע את שכחת ה', ולאפשר לגויים להגיע אל הטוב.
למה הכוונה במילים "על מות לבן" (א)? מות בנו של דוד? מות נבל? או אולי מדובר על מותו של איש הביניים - גולית? במאבקו של דוד בגולית בא לידי ביטוי הבטחון בה' בעת צרה. אותה תחושה עולה ממזמור זה, ויכולה להתאים לכל אדם בשעות קשות.
מזמור ההתפעלות שלנו מציע מענה מהפכני לאיוב.
מזמור ח' עוסק במעמדו של האדם הנע בין שפלות לגדלות. נעסוק במבנה המזמור המביע מעבר של אחריות לבריאה מה' אל האדם. נעסוק במסגרת המזמורים המקיפה את המזמור המדגישה את אחריותו של האדם לתיקון הרשע. לבסוף נשווה בין מזמורנו לספר איוב – בין אמונה באדם לייאוש מהאדם.
למרות שליטתו של ה' בכל הקוסמוס, ה' מחשיב את האדם, ונותן לו יכולת לשכלל את המציאות, בעזרת כוח הלמידה והיצירה. זהו צלם אלוקים שבאדם.
אל מול השקפת העולם המיואשת הסוברת שאין מי שימנע את מעשי הרשעים, עומד משורר תהילים ומציג השקפת עולם אופטימית יותר.
"לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה" (תהילים י', א)
אין ספק כי כבוד השם בכל מקום הוא,
רק כאשר לא יֵרָאֶה עוזו יִדְמֶה לאיש עומד מרחוק, על כן לא יֵרָאֶה,
או הוא קרוב ויעלים עיניו, לעתות שאנחנו בצרה.
הבטחון בה' הוא אחד הנושאים המרכזיים במזמורי תהילים.