In Parashat Vayigash, Yosef reveals his identity to his brothers and instructs them to return to Canaan and bring Yaakov to Egypt, where Yosef – who had risen to the position of viceroy – will support him and his family during the remainder of the famine years.  Just before they leave, Yosef gives one final instruction: "Al tirgezu ba-darekh."  This difficult phrase has earned many different interpretations.  Rashi begins by citing two Midrashic interpretations from the Gemara (Masekhet Ta'anit 10b).  One view explains this instruction to mean that the brothers should not e

מזמור יג חוזר לתאר את רגשות דוד בנדודי בריחתו מפני שאול, תוך כדי קרבות עם גלית הפלשתי ואחיו, ובייחוד את החרדה.

מזמור י"ג מתאר את המשבר שחש המשורר אל מול הרשעים ובו בעת גם את ביטחונו ושמחתו של המשורר בישועת ה'. בשיעור נעסוק במבנה המזמור ובמושגים החוזרים לאורכו המבטאים מעבר ממצוקה לישועה וביטחון. עוד נעסוק בקשר בין המזמור למזמורים הקודמים ונראה את החוט הרעיוני החורז ביניהם.

המזמור מתאר את תחושתו הקשה של דוד, המרגיש שמא ההשגחה עזבה אותו. מתוך תחושה קשה זו, פונה דוד אל ה' בתפילה ואומר "ואני בחסדך בטחתי" (ו) - הוא בטוח בישועה שתבוא, הוא דבק בה' בכל המצבים הקשים ויודע שבאמת ה' לא עזבו.

מה הקשר בין מזמור י' למזמור י"א? ומהו הרקע של מזמור י"א?

מזמור י"א מתאר מצד אחד את מעשי הרשעים ומצד שני את משפטו של ה' בעולם. בשיעור נבאר את מבנה המזמור היוצר דו שיח בין הרִשעה לתיקונה. נעמוד על הקשר בין מזמורנו לסיפור המבול ולסיפור סדום ועמורה ונראה כי המשורר מייחל למלחמה ברֶשע המתוארת בסיפורים אלו.

האדם החוסה בה' הוא בעל יציבות ויכול לעמוד מול כל התנודות. המקדש הוא נקודת המרכז ממנה נובעים כל הערכים והיציבות.

המזמור מתאר קינה על הרֶשַׁע בעולם ומכיל תפילה לעשיית צדק. מזמור י' הוא המשכו הישיר של מזמור ט' ובשיעור נעסוק בקשר ביניהם. בסיום השיעור נבאר כיצד מזמור ח' משפיע על התפיסה הגלומה במזמורים ט'-י'.

האדם העומד נוכח ה' ורוצה לדבוק בציוויו מתקשה לעיתים לעמוד מול המציאות שבה רשע וטוב לו. גם הרשע עצמו דבק בדרכו ומקבל מעין אישור לא רשמי למעשיו. ועל כך מבקש המשורר מה' שיגלה את כוחו נוכח הרשע.

עשרת המזמורים הראשונים בתהילים ובעיקר מזמור י', עוסקים בשאלת הצלחתם של הרשעים והצדיק הסובל. י.ח. ברנר מתאר דור שלם של צעירים יהודים שחוו את הפרעות באוקראינה ובעקבות זאת החליטו לעזוב את התהילים והתפילה, לא היו מוכנים לשבת ולחכות לבוא הרוצחים, אלא החליטו לצאת ולהגן על עצמם. בדורנו אנו זוכים לשלב את ההגנה הצבאית עם התפילה והתהילים.