"אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר" (ח) – המלחמה בשם ה' אינה נוגדת את המלחמה ברכב ובסוסים, אלא שם ה' הוא זה שנותן את הכוח לרכב ולסוסים ומופיע מלובש בהם. הישע של הקב"ה מתגלה בגבורת אנשי המלחמה "בגבורות ישע ימינו" (ז).

פסוקים רבים ממזמור כ"ז הולחנו, בלחנים שונים.

לפניכם שיר של יונתן רזאל על פסוקים ח'-ט' ו-י"ד:

"לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ

אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי... 

קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'"

אחד השירים הנוספים הידועים לפרק זה הוא:

עיון מעמיק במזמור כ"ד ילמדנו כי לפנינו מזמור אחיד, שחלקיו קשורים זה לזה. 

"לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא" (תהילים כ"ה, א)

פסוק זה הוא קוטב המזמור ויסודו, בו יאמר, שכמו שהמורה בחצים ישים לו אות שאליו יורה למטרה,

כן שם את ה' לאות ולמטרה אל כל מבוקשיו וחפציו, בין הגשמיים בין הרוחניים,

ואמר רק אליך ה' אשא נפשי, אתה עיקר מגמתי לא דבר זולתך, שכל עניני אתה הוא תכלית מבוקשי,

וכל חפצי הם רק אמצעיים להגיע על ידם אל התכלית זה.

בתפילת "תחנון" אומרים:

"וַאֲנַחְנוּ לא נֵדַע מַה נַּעֲשה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" (דברי הימים ב כ', יב)
"זְכר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעולָם הֵמָּה" (תהילים כ"ה, ו)

לפניכם לחן לשני פסוקים אלה, מאת מרדכי בן דוד.

"למנצח מזמור לדוד" (א)

גם זה המזמור נאמר על דוד,

ויש אומרים (התרגום, שוחר טוב וזולתם) שנאמר על המלך המשיח...

והנוצרים מפרשים אותו על ישו, ואתה תשיב להם בכל פסוק ופסוק:

"ה' בעזך ישמח מלך" (ב), כי בלא עֹז האב לא יהיה עֹז לבן, ואם הוא חלש אינו אלוה.

וכן "תאות לבו נתתה לו" (ג), "כי תקדמנו" (ד), כל דבריו הם תלוים באחרים.

ואמר: "חיים שאל ממך" (ה): אם על הבשר - הרי לא האריך ימים, ואם על האלהות - מה נתן לו? הלא כבר היו לו?

התחושה של חזרה לחיים לאחר מצוקה קשה, היא תחושה עוצמתית, שחשוב שתמשיך ללוות את האדם כל ימי חייו.

כל אימת שאני מגיע לבית העלמין או לניחום אבלים על בנים שנפלו במסירות נפש על קדושת השם, העם והארץ, אני נזכר בפסוק מפרקנו ומבקש בחשאי מריבונו של עולם: עשה למענם אם לא למעננו.

Amalek

On Shabbat Zakhor, the Shabbat before Purim, a section is read after the weekly Parasha relating the commandment to remember what Amalek did to Bnei Yisrael on their way out of Egypt, and the imperative to wipe out the memory of Amalek.

Rabbi Elhanan Samet accounts for lack of juxtaposition between the mitzva in Devarim and the account in Shemot. Why does the mitzva about Amalek come so much later? 

"שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (ט)

יש הנוהגים לשיר פסוק זה לכבוד התורה וחכמיה, אולם במקורו, הפסוק עוסק בה', שהוא מלך הכבוד. (לשמיעת שיעורו של דוד נתיב העוסק אף הוא בדמותו של מלך הכבוד)

חנן פורת ז"ל היה אומר שכששרים לכבודו פסוק זה, זה מזכיר לו שהכבוד איננו כלפיו אלא כלפי הקב"ה, "ה' צבאות הוא מלך הכבוד" (י).