מזמור קכ"א הוא השני מבין חמשה עשר המזמורים הפותחים במילים 'שיר המעלות/למעלות'. המזמור מקפל בתוכו תפילה להגנה מכל צרה ודברי ביטחון בה'. נוהגים לקרוא אותו בעת צרה ובקהילות הספרדיות אומרים את המזמור בכל יום בסוף תפילת ערבית.
השאלה הנוקבת, ומלאת הפחד או הייאוש המופיעה בפסוק הראשון במזמור מבטאת מצוקה.
1. מיהו הדובר ומהי המצוקה בה הוא שרוי? המזמור אינו מיוחס לדמות מסוימת או לסיטואציה מסוימת מה שמאפשר לתת לו משמעויות נרחבות. הפרשנים הציעו שמדובר באדם שחווה קושי ומפחד ממנו, בעולה רגל, או בלוחם. קראו את המזמור על פי כל אחת מן הפרשנויות. עיינו גם בדברי הראב"ע המציע למזמור פרשנות ברובד הלאומי:
אבן עזרא: שיר המעלות - ...וזה נאמר על ישראל שהיו במצור ובמצוק, או על בני גלותינו.
2. האם את ההרים המופיעים בפס' א יש להבין באופן מילולי או שמא באופן מטפורי? האם הם מטפורה למקום משכנו של ה' או שמא ההרים הם מטפורה למקום מסוכן שיש להיזהר ממנו? עיינו בפרשנים הבאים:
מלבי"ם: כי כאשר היה בצרה הגיע לו תשועה פתאום מלמעלה מראשי הררי עד, והוא נושא עיניו אל ההרים שמשם בא לו העזר לראות מאין יבא עזרי.
פירוש דעת מקרא: המזמור נאמר על ידי אדם ההולך בדרך, נושא את עיניו אל ההרים המקיפים אותו ושואל את עצמו: האם יש ביניהם מי שיוכל לעזור לי ולהגן עלי מסכנות הדרך?
מדרש תהילים: מהו אל ההרים? יום שיבא הקב"ה בדין וישראל מסתכלין באבות שידברו עליהם זכות, ואין אב שימלט את בנו... באותה צרה ביום הדין, באותה שעה נושאים את עיניהם לאביהם שבשמים ואומרים 'כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו (ישעיהו ס"ג)... אמר הקב"ה: אתם יודעים מי עוזר לכם - 'עושה שמים וארץ'.
מדרש רבה ויצא סח: רבי שמואל בר נחמן פתח (תהילים קכ"א, א):"שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" - אשא עיני אל ההורים - למלפני ולמעבדני (=למלמדי ולעושי).
3. מה נוסך באדם כוח? עיינו בדברי האבן עזרא: בדרך נבואה או על דרך תקוה אין לי צורך לעזרת אדם, כי אם לעזרת השם לבד שהוא עושה העליונים והארץ השפלה.
להעמקה נוספת בשאלת רקע המזמור ניתן לקרוא גם את הפוסט מאת הרב אלחנן סמט
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"