מזמור זה עוסק בצרה כללית של המשורר ובעקבותיה התקווה והיבטחון בישועת ה'. המזמור נפתח בכותרת "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ" (א).

הצרה (ב-ג)

המשורר מתאר שקמים עליו אויבים רבים, שמנסים להשפיל אותו "רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים" (ג).

התקווה שהופכת לביטחון (ד-ז)

מזמור זה עוסק ביחס ה' והגויים בנוגע לעול ולכפיפות הגויים לה' ולמלכו.

מרד הגויים (א-ג)

המשורר מתאר שהגויים "רָגְשׁוּ" והם התייצבו על ה' ועל משיח ה' (כלומר, המלך) בדרישה "נְנַתְּקָה אֶת־מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ" (ג). הגויים מבקשים להסיר את העול של ה' ומשיחו, ולא לעבוד אותם.

תגובת ה' הכפולה (ד-ט)

מזמור זה עוסק ביחס שבין הצדיק והרשע, ובמיוחד בגמול של שניהם.

מעשי הצדיק (א-ב)

המזמור פותח בקריאה "אַשְׁרֵי הָאִישׁ" ומפרט את מעשיו של האיש הצדיק. בתחילה המשורר מציין שהצדיק לא חובר אל הרשעים: "לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (א), ולאחר מכן מתאר גם את מעשיו: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" (ב).

הצדיק והרשע: הגמול (ג-ד)

Aquí se nos habla de cómo debían estar organizadas las tribus para acampar.

Aquí se nos habla de la cantidad de miembros que tenía la familia de Iaacov al instalarse en Egipto.