הכנות למלחמה בין ישראל ליהודה (א-ד)

רחבעם אוסף חיילים למלחמה על ישראל: "וַיָּבֹא רְחַבְעָם יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיַּקְהֵל אֶת בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִן מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת הַמַּמְלָכָה לִרְחַבְעָם" (א). בתגובה ה' שולח את שמעיהו איש הא-להים כדי לעצור את הלחימה: "כֹּה אָמַר ה' לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ עִם אֲחֵיכֶם שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּשְׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה' וַיָּשֻׁבוּ מִלֶּכֶת אֶל יָרׇבְעָם" (ד).

תלונת העם (א-ה)

רחבעם מגיע לשכם, אך במקום טקס המלכה הוא מוצא מאבק. ירבעם, ששב ממצרים עם מותו של שלמה, מנהל מאבק מול רחבעם ומבקש ממנו להקל מעול המסים ששלמה אביו הטיל על העם. רחבעם מסכם עם העם שתוך שלושה ימים הוא יחזור ותשובה בפיו.

עצת הזקנים והילדים (ו-יא)

שלמה ומלכת שבא (א-יב)

מלכת שבא שומעת על שלמה ובאה לנסות אותו בחידות. הכתוב לא מוסר לנו את תוכן החידות אך בסופו של דבר שלמה צולח את מבחנה של מלכת שבא והיא מתרשמת מאוד: "וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְדִבְרֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי חֲצִי מַרְבִּית חׇכְמָתֶךָ יָסַפְתָּ עַל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי" (ו). מלכת שבא מעניקה לשלמה מתנות נכבדות והם נפרדים כידידים.

המשך תיאור ממלכת שלמה ותפארתה (יג-כח)

הרחבת הממלכה (א-ו)

פרקנו פותח בתאריך: "וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּיתוֹ" (א). בפסקה זו מתואר כיצד הממלכה התרחבה. חורם נתן לשלמה ערים: "הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ב), ושלמה בעצמו כבש כמה ערים, למשל: "וַיִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הָעֶלְיוֹן וְאֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן עָרֵי מָצוֹר חוֹמוֹת דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ" (ה).

ענייני מנהל (ז-י)

חגיגות העם את חנוכת המקדש והחג (א-י)

לאחר תפילתו של שלמה, העם ושלמה זובחים זבחים לה'. שלמה זובח 22,000 בקר ו-120,000 צאן. חגיגות חנוכת המקדש השתלבו עם חג הסוכות, שלאחריו, שילח שלמה את העם "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת הָעָם לְאׇהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ" (י).

התגלות ה' לשלמה (יא-כב)

שלמה מברך את העם ואת ה' (א-יג)

שלמה בתחילה פונה לה' ואומר "ה' אָמַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶל וַאֲנִי בָּנִיתִי בֵית זְבֻל לָךְ וּמָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים" (א-ב)  לאחר מכן הוא פונה לעם ומברך אותו. תוכן דבריו איננו ממש ברכה כי אם תיאור השתלשלות האירועים: הרצון לבנות את המקדש, וכיצד ה' הקים את דברו, המליך את שלמה וסייע בידו לבנות לו בית.

תפילת שלמה (יד-מב)

העלאת הארון (א-י)

מלאכת בניית המקדש והכלים מסתיימת, וכעת הזמן להכניס את הכלים למקדש. שלמה מכנס את כל העם בחודש השביעי, והכהנים מעלים את ארון ה' ואת כל הכלים למקדש. הפסקה מתארת גם את הכרובים שמעל ארון ה' ואת מה שיש בפנים: "אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי הַלֻּחוֹת אֲשֶׁר נָתַן מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם" (י).

עבודת הכהנים והלויים (יא-יד)

מזבח הנחושת (א)

שלמה בנה את מזבח הנחושת: "וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אׇרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רׇחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ" (א). 

הים של שלמה (ב-ה)

בחצר המקדש היה מאגר מים גדול שנקרא "הים של שלמה". הים היה עשוי בצורת עיגול וקוטרו היה כ-5 מטרים, גובהו כ-2.5 מטרים. הים עמד על בסיס נחושת עם שתים עשרה דמויות של שוורים, שלושה לכל כיוון.

מנורות ושולחנות (ז-ח)

תחילת בניית המקדש (א-ב)

שלמה מתחיל בבניית המקדש "בִּירוּשָׁלַ͏ִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אׇרְנָן הַיְבוּסִי… בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ" (א-ב).

מידות הבית (ג-ד)

בפסקה קצרה זו נזכרת מידת הבית "הָאֹרֶךְ אַמּוֹת בַּמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה אַמּוֹת שִׁשִּׁים וְרֹחַב אַמּוֹת עֶשְׂרִים" (ג) ומידת האולם.

כוח האדם לבניית המקדש (א)

שלמה סופר את כוח האדם שברשותו: "וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ חֹצֵב בָּהָר וּמְנַצְּחִים עֲלֵיהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת" (א).

שלמה וחורם (ב-טו)