יהושפט ואחאב: הקדמה (א-ג)

הפרק נפתח בתיאור עושרו של יהושפט וקשריו המשפחתיים עם אחאב מלך ישראל: "וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב" (א). יהושפט מלך יהודה יורד לבקר את אחאב, ואחאב מציע ליהושפט שיתוף פעולה במלחמה בארם. יהושפט מסכים "כָּמוֹנִי כָמוֹךָ וּכְעַמְּךָ עַמִּי וְעִמְּךָ בַּמִּלְחָמָה" (ג). 

נבואת הנביאים: ניצחון במלחמה (ד-יא)

מלכות יהושפט (א-ו)

יהושפט, כמו אביו בימיו הראשונים, הלך בדרך ה': "וַיְהִי ה' עִם יְהוֹשָׁפָט כִּי הָלַךְ בְּדַרְכֵי דָּוִיד אָבִיו הָרִאשֹׁנִים וְלֹא דָרַשׁ לַבְּעָלִים… וַיָּכֶן ה' אֶת הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ וַיִּתְּנוּ כׇל יְהוּדָה מִנְחָה לִיהוֹשָׁפָט וַיְהִי לוֹ עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב" (ג-ה).

לימוד והפצת התורה (ז-ט)

מלחמת בעשא מלך ישראל נגד יהודה (א-ו)

בשנת 36 לאסא, נלחם בעשא מלך ישראל ביהודה. אסא הוציא כסף וזהב מאוצרות המקדש ושלח אותם לבן הדד מלך ארם בבקשה שילחם בבעשא: "בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ כֶּסֶף וְזָהָב לֵךְ הָפֵר בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי" (ג). בן הדד מיד יצא להילחם בישראל, ובעשא נכנע.

דברי חנני הרואה (ז-י)

דברי עזריהו הנביא (א-ז)

לאחר הלחימה בכושים שהוזכרה בפרק הקודם, עזריהו בן עודד הנביא פוצח בנאום הטפה לאסא וליהודה, שתכליתו להבהיר שהניצחון במלחמה הוא מאת ה': "וּבָעִתִּים הָהֵם אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא כִּי מְהוּמֹת רַבּוֹת עַל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת. וְכֻתְּתוּ גוֹי בְּגוֹי וְעִיר בְּעִיר כִּי אֱלֹהִים הֲמָמָם בְּכׇל צָרָה" (ה-ו). בסוף הנאום ישנה הבטחה: "וְאַתֶּם חִזְקוּ וְאַל יִרְפּוּ יְדֵיכֶם כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם" (ז).

מעשי אסא בעקבות הנבואה (ח-יט)

הסרת הבמות על ידי אסא (א-ד)

בניגוד לאביו אביה, אסא הולך בדרך ה': "וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו" (א), ומסיר את העבודה הזרה שביהודה וכן את הבמות: "וַיָּסַר מִכׇּל עָרֵי יְהוּדָה אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַחַמָּנִים וַתִּשְׁקֹט הַמַּמְלָכָה לְפָנָיו" (ד).

ארגון הצבא (ה-ז)

נאום אביה במלחמה (א-יב)

הפסקה נפתחת בנוסחת הפתיחה של מלכות אביה: "בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרׇבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל יְהוּדָה. שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ͏ִם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מִן גִּבְעָה" (א-ב), ומיד מסופר על מלחמה שהייתה בין אביה מלך יהודה לירבעם מלך ישראל. לאחר אזכור המלחמה מובא נאום ארוך של אביה בפני ירבעם וישראל. בנאומו, אביה מוכיח את ירבעם על כך שהם סטו מדרך ה' ומעבודת המקדש, ועל כן "אַל תִּלָּחֲמוּ עִם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם כִּי לֹא תַצְלִיחוּ" (יב).

עליית שישק (א-יב)

הכנות למלחמה בין ישראל ליהודה (א-ד)

רחבעם אוסף חיילים למלחמה על ישראל: "וַיָּבֹא רְחַבְעָם יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיַּקְהֵל אֶת בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִן מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת הַמַּמְלָכָה לִרְחַבְעָם" (א). בתגובה ה' שולח את שמעיהו איש הא-להים כדי לעצור את הלחימה: "כֹּה אָמַר ה' לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ עִם אֲחֵיכֶם שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּשְׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה' וַיָּשֻׁבוּ מִלֶּכֶת אֶל יָרׇבְעָם" (ד).

תלונת העם (א-ה)

רחבעם מגיע לשכם, אך במקום טקס המלכה הוא מוצא מאבק. ירבעם, ששב ממצרים עם מותו של שלמה, מנהל מאבק מול רחבעם ומבקש ממנו להקל מעול המסים ששלמה אביו הטיל על העם. רחבעם מסכם עם העם שתוך שלושה ימים הוא יחזור ותשובה בפיו.

עצת הזקנים והילדים (ו-יא)

שלמה ומלכת שבא (א-יב)

מלכת שבא שומעת על שלמה ובאה לנסות אותו בחידות. הכתוב לא מוסר לנו את תוכן החידות אך בסופו של דבר שלמה צולח את מבחנה של מלכת שבא והיא מתרשמת מאוד: "וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְדִבְרֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי חֲצִי מַרְבִּית חׇכְמָתֶךָ יָסַפְתָּ עַל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי" (ו). מלכת שבא מעניקה לשלמה מתנות נכבדות והם נפרדים כידידים.

המשך תיאור ממלכת שלמה ותפארתה (יג-כח)