בכל הנבואה כולה אין זכר לא לאויב ולא למלחמה. מהו הגורם העיקרי לכל הרעות הבאות על העם? ומהי הנחמה בה מנחם הנביא את העם?

פרק ל"ד הוא משא על נקמת ה׳ בשונאיו ואויבי עמו. אדום, זו הארץ העשירה והפוריה, תיהפך לנחלתם של קוצי העזובה והשממה, ובארמונות הפאר ישתכנו עופות שוכני שדות הקטל והחרבות.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד וּבוֹגֵד וְלֹא בָגְדוּ בוֹ כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ: ה' חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה" (ישעיהו ל"ג, א-ב)

אם נחמה זו כמו שכתבנו היא בימי חזקיהו, אמר "הוי שודד" על סנחריב,

ואם עתידה בימות המשיח, יאמר "הוי שודד" על מלך העכו"ם שיהיה בימים ההם, והיא מלכות רביעית במראה דניאל...

"הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ. וְהָיָה אִישׁ כְּמַחֲבֵא רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה" (ישעיהו ל"ב, א-ב)

הן לצדק - זה המלך הוא חזקיהו ימלוך לעשות צדק ומשפט לפיכך תהיה תשועה זו בימיו

והיה איש - איש זה חזקיהו יהיה לבני דורו מחסה:

כמחבא רוח - כמקום שנחבא אדם שם מפני הרוח או שנסתר אדם שם מפני זרם מטר כן יסתרו בני דורו בו בצדקתו להנצל מרעת מלך אשור

מה פשר השמות לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ ולִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן? מה כרם חֶמֶר? והאם מישהו שמעניש אותי בְּסַאסְּאָה, מקל או מחמיר את מצבי? מילים וביטויים מהפרק

"וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים וְאָזְנֵי שֹׁמְעִים תִּקְשַׁבְנָה: וּלְבַב נִמְהָרִים יָבִין לָדָעַת וּלְשׁוֹן עִלְּגִים תְּמַהֵר לְדַבֵּר צָחוֹת" (ישעיהו ל"ב, ג-ד)

אם יעשה באופן שלא תשעינה עיני רואים ולא אזני שומעים תקשבנה, שהוא מתן בסתר וכיוצא, לברוח מן היוהרא. וכל מה שיסתיר מעשיו עם כל זה הקדוש ברוך הוא מפרסמו, כי יתן בלב בני אדם, אפילו נמהרים, ישיתו לב להבין מעשיו, לדעת איכה יעשה ויעשה כן גם הוא, וישים בלב בני האדם יפרסמוהו.

"כִּי כֹה אָמַר ה' אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה כֵּן יֵרֵד ה' צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל הַר צִיּוֹן וְעַל גִּבְעָתָהּ.

כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו ל"א, ד-ה)

מציין ישועת ה' את ירושלים בשתי פנים:

הנביא משתמש בשם האכדי של ירושלים - "אורסלמו", ונותן לו משמעות.