לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (יא)

Out of all of the land on the planet, out of all of the countries in the world, Israel is the best place to be buried. It is the ideal resting place for the dead.

Laban’s first instinct is to protect his sister and confront this strange man. Just for this simple thought to defend his sister’s honor, God introduces this otherwise highly villainous ancestor of ours, as if he were righteous.

Mincha is a challenging prayer. It involves a very conscious decision to stop what one is in the middle of and set aside some minutes for God.

בחג הסוכות, אנו מוסיפים בברכת המזון את המשפט:

"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".

מילים אלה לקוחות מן הפסוק בעמוס: "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת" (יא), אשר כוונתו היא שבזמן הגאולה תחזור מלכות בית דוד.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

הושע מתאר מלכות מושחתת. האידיאל הניצב לנגד עיניו הוא של מלך הדואג לעם ולקיום רצון ה', ולא לעצמו. 

"וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר

וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן" (כ-כא)

שני הפסוקים החותמים את ספר יואל עוסקים בתקומת עם ישראל בארצו, הכרוכה בהענשת הגויים על שפיכת דמם של ישראל, כפי שאומר רש"י:

"ונקיתי דמם לא נקיתי - ואף אם אנקה אותם משאר עבירות שבידם ומרעות שעשו לי, דמם של בני יהודה לא אנקה מהם, אימתי תהיה זאת? בזמן שהקב"ה שוכן בציון"

"קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'" (ג)