... כי בהיות הגשם על הארץ בזכות בני האדם, לא בלבד תהיה ברכת רוב תבואות, כי אם כל עניני השנה יתברכו,כי הפתח פתח של גשמים הוא ראש לפתיחת כל צנורות סוגי הצלחות וטובות.
"עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהילים ק', ב)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח סימן יט
אמר הקדוש ברוך הוא: בעולם הזה על ידי יצר הרע חלקו בריותי ונחלקו לשבעים לשון, אבל לעולם הבא משוין כולן כתף אחד לקרוא בשמי ועובדין אותי שנאמר: "כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד" (צפניה ג', ט).
וענין הכתוב [בירמיהו ט"ו, א: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל הָעָם הַזֶּה שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ"] כי הזכיר משה מפני עמדו לפניו בפרץ להשיב חמתו מהשחית גם בעגל וגם במרגלים שהיו חייבים כליה.
"ועשו להם ציצית" (במדבר ט"ו, לח) - הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב]: "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" (תהלים צ"ז, יא) – זרע הקב"ה את התורה ואת המצוות, להנחילם לישראל לחיי העולם הבא, ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצווה לישראל:
יצא לחרוש – "לא תחרוש בשור ובחמור יחדו" (דברים כ"ב, י);
לזרוע – "לא תזרע כרמך כלאים" (שם, ט);
כפי שאין מן הראוי לומר לפני מלך בשר ודם את אותם הדברים מדי יום, כך גם התפילה לפני הקב"ה צריכה להיות מדי יום בבחינת "שיר חדש" (א).