"אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד" (תהילים ס"ב, י)

 

אך בני אדם הם הבל, שאין בם ממש, וגם בני איש הגדולים שיש בהם איזה ממש, הם כזב, שהוא דבר הפוסק ואינו מתקיים.

ההקבלה המשלימה בין הפסוקים שבמזמור, השילוב בין שמים לארץ והתוכן הייחודי הם שהפכו את מזמור ס"ז למזמור המיוחד והמוכר שהינו.

על השורש ז.כ.ר במקרא וגם - מה יש "לְהַזְכִּיר" דווקא כאן?

דוד מבקש את ישועת ה' לא רק לצורך עצמו, אלא גם כדי שמושג האלוקות יתגדל.

מזמורינו מזכיר את תלונות ירמיהו על רדיפת אויביו אותו

דוד מתפלל שחזרתו בתשובה תתקבל, אך מצד שני, שהרצון לחזור בתשובה לא יגרום לחילול ה', שאויביו לא ילעגו לו ויטענו שהתשובה שעשה מוכיחה שהוא היה לא בסדר.

המזמור מבטא אסכולה דתית שבה הפנייה הדומיננטית היא לשם א-להים בניגוד למשה ודבורה ששרו לה'

דוד מתאר כאן מלחמה גדולה מאוד, ומזכיר כמה פעמים את הר הבשן. מסתבר שהמלחמה הקשה ביותר שהיתה לדוד היתה במרומי הבשן, נגד כל מדינות המזרח התיכון (שמואל ב י'). במלחמה זו התגלה ה' והושיע את ישראל מיד כל אויביהם.

"גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ... מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת-בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל" (תהילים ס"ח, י-יג)

 

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד ב

 

השיר 'שומע תפילה' מבוסס על הפסוק המובא במזמור שלפנינו:

"שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו" (ג)

Pages

x