The human being is reminded of the source of his success - where his strength comes from. Pride has no place because God is the ultimate source of everything. But one's intuitive sense of being an actor in the world is correct; you did gather wealth, but it was God who gave you the ability to do so, and He helped you all the way.

One God does not simply mean that there is only one.

   Parashat Vaetchanan begins with Moshe recalling his impassioned plea to God for permission to cross the Jordan River into Eretz Yisrael along with rest of the nation, and God’s refusal to grant his request.  The Sifrei presents the following explanation for God’s refusal:

    Toward the beginning of Parashat Vaetchanan, Moshe recalls God’s decree that he would perish in the wilderness and not join Benei Yisrael into Canaan: “And the Lord was angry with me because of you, and He swore that I would not cross the Jordan and come into the good land which the Lord your God is giving you” (4:21).  Many commentators struggled to explain Moshe’s intent in blaming Benei Yisrael for this decree (“because of you”), and to explain the connection between this verse and the previous verses, in which Moshe warns the people about the lure of idolatry.

"אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר" (תהילים קל"ז, ד)

"איך", משיבים לאמר, "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר", הגם שנוכל לשיר לכם שירי ההצלחה הגשמיית שהיינו שרים בציון, כי גם פה אנו מוצלחים בהצלחות, אבל שיר ה', שיר הקודש שהיינו שרים בציון, על שכינת ה' אשר בה, ועל הופעת רוח הקודש והנבואה וכבוד ה' והתורה והעבודה והנסים, שיר הזה האלהי, איך נשיר אותו על אדמת נכר הבלתי מוכן לסגולות אלה הרוחניות?

מזמור קל"א מדבר על התרחקות המשורר מגאווה וממידות רעות ועל התקרבותו לה' ולמידות טובות.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

במזמור ק"ל המשורר קורא לה' ממעמקים ומחפש את קרבתו, הוא חש כי מה שמרחיק בינו לבין ה' אלו העוונות. הוא מחפש תקווה ורוצה להתחבר לה' מחדש, כאשר בקשתו האישית מתחברת לבקשת הכלל כולו.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

אין באנטי-מזמור הזה לא 'שיר', ולא 'מזמור', רק בכי, ייאוש משירה, ולמרות הכל, שבועת נצח של אמונה יהודית בשיבה לירושלים.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרֲכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת" (תהילים קל"ד, א)

ילקוט שמעוני, תהלים פרק קלד, סימן תתפג

מאי "בלילות"?
אמר רבי יוחנן:
אלו תלמידי חכמים העוסקין בתורה בלילה, מעלה אני עליהם כאלו עוסקין בעבודה.