הגדלות האלוקית איננה בניתוקו של הבורא מן העולם אלא דווקא ביכולתו להשגיח על הפרטים הקטנים ביותר. מתוך כך יש שיתוף פעולה בין האדם לה' - האדם פועל וה' מסייע בעדו ואף מעבר לכך.

המשורר מדמה את תפילתו לקטורת, שהיא החלק העדין ביותר של עבודת האלוקים במקדש. היא המייחדת את הכוהנים, היא המכלה את אלה שאינם ראויים, והיא גם המצילה את הראויים להינצל. 

במזמור קל"ח דוד מודה לה' על הצלתו "בקרב צרה" והוא תפילה שכל מלכי ארץ ישירו לה'.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

האדם חש שמרצונו שלו וממחשבותיו שלו הוא עושה את מעשיו אבל באמת כל מעשי האדם, דיבוריו ומחשבותיו, בידי האל הם, וגלויים לפניו מראש

"כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה..." (תהילים קל"ח, ו)

 

אף על פי שהוא רם (שוכן במרומים) הוא רואה את השפל, את הבריות השוכנות בשפל, במקומות הנמוכים. ומשמעות דיבור זה כפולה: אין ראיתו כראית בשר ודם, הוא מיטיב לראות אף ממרחקים, ואף על פי שהוא רם הוא נותן דעתו על השפל ומושיעו בצרתו, כענין שנאמר: "כי כה אמר רם ונשא... מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו נ"ז, טו). ועיין גם בהלל המצרי: "מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ" (תהלים קי"ג, ה-ו).

 

רבים מאמינים בא-לוהים אחד, בורא העולם ומלואו, אך ההיסטוריה עם כל התהפוכות שבה, נראית להם כמצעד גאווה של שליטים מטורפים, שחצנים, שיכורי כוח.

 

"לְדָוִד בָּרוּךְ ה' צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה 
 חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי
 ה' מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ
 אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר ...

הפיוט "צמאה נפשי לאלקים" שוזר בתוכו פסוקים רבים מהמקרא. בבית השישי נמצא חציו השני של הפסוק המופיע בפרקנו: "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי" (ב).

"זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים" (תהילים קמ"ב, ו)

 

ילקוט שמעוני, תהלים קמב, סימן תתפח

"זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים" – 
קורא לארץ ישראל ארץ החיים.

ר' שמעון בן לקיש בשם ר' אלעזר הקפר: 
מפני שמתי ארץ ישראל חיים תחילה לימות המשיח. 

לפניכם יצירה מאת המלחין פאול בן חיים (1897-1984) - "שיר המעלות, תהלים קלד" מתוך "נעים זמירות ישראל":

Pages

x