המזמור משבח את ירא ה'. מה ההבדל בין ירא ה' לירא אלוקים? מה פשר הדימוי של הבנים לשתילי זיתים? ומה פשר הדימוי של האשה לגפן?

לקח חשוב מהחורבן הוא שניתן לבנות את בית המקדש רק על יסוד של נאמנות לדבר ה', כשבאים בשם ה'. באותו אופן ה' הוא שנותן לאדם עושר, חכמה וגבורה.

בימינו אנו זוכים לראות את חלום שיבת ציון בהתגשמותו. במזמור שלפנינו השבים מנהלים דו שיח עם אותם אלה שלא שבו. הגולים אומרים "הגדיל ה' לעשות עם אלה" (ב) - עם אותם ששבו לארץ. והשבים לארץ אומרים "הגדיל ה' לעשות עמנו" (ג). השבים לארץ מתפללים שהשיבה תהיה כאפיקים בנגב, כשטפון גדול. 

תגובת העם לנס הגדול של שיבת ציון איננה מיידית, אלא מדורגת. בתחילה, העם מגיבים בתדהמה ובתחושת ניתוק מהמציאות: "היינו כחולמים" (א). רק לאחר תהליך, ורק לאחר שהגויים מכירים בנס הגדול שהתרחש, הם מגיעים ל"היינו שמחים" (ג). אין בעל הנס מכיר בניסו ולעיתים נדרשת פרספקטיבה חיצונית כדי להבין את גודל המאורע.

כשם שקדושת ירושלים היא נצחית, כך גם הבוטח בה' אינו מתמוטט. במזמור יש הבטחה שה' יתן שלווה לעמו ישראל כדי שלא ישלחו בעוולתה ידיהם, וכן בקשה שיהיה גלוי שלצדיק טוב ולרשע רע ואז יהיה שלום על ישראל, ומתוך כך יבוא השלום העולמי.

מיהו האדם שקם על ישראל ואותו מתאר המזמור? יתכן שמדובר בבלעם, ויתכן שמדובר בפרעה. בכל מקרה, חירות עם ישראל איננה אירוע פרטי אלא חלק חשוב מהתכנית האלוקית הכללית.

בולטת וברורה ההקבלה בין שתי הקבוצות הראשונות בשירי המעלות, הן בלשון, והן בתוכן.

נעיין במבנה מזמור קל"ב על שני חלקיו ונעמוד על תוכנו

עם ישראל במשך כל הדורות שמר את השבועה של גולי בבל לזכור את חורבן ירושלים, וממשיך להתאבל כל עוד לא נבנתה ירושלים מחדש. ברגעי השמחה הגדולים של כל אדם, ביום חתונתו, הוא מזכיר את החורבן באמירת הפסוק "אם אשכחך ירושלים" הנזכר במזמור "על נהרות בבל".

מהו השינוי שחל בתחושותיהם של גולי בבל במשך השנים? וכיצד דאגו לשמר את זכרון ירושלים ואת תחושת האבל על חורבנה?

Pages

x