"זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים תַּכְלִימוּנִי לֹא תֵבֹשׁוּ תַּהְכְּרוּ לִי" (איוב י"ט, ג)

רבינו בחיי ויקרא פרק כו פסוק כו

"ואפו עשר נשים" (ויקרא כ"ו, כו) - החשבון הזה נאמר על רבוי בהרבה מקומות בתורה, וכן: "זה עשר פעמים תכלימוני" (איוב י"ט, ג), ועל שם שהוא סוף כל החשבון והכל נכלל בו על כן לוקח החשבון הזה להורות על הרבוי. 

"אִם לֹא הֲתֻלִים עִמָּדִי וּבְהַמְּרוֹתָם תָּלַן עֵינִי" (איוב י"ז, ב)

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק ה הלכה ה

"עורה למה תישן ה' הקיצה אל תזנח לנצח" (תהילים מ"ד, כד) - 

וכי יש שינה לפני המקום?

והלא כבר נאמר: "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (שם קכ"א, ד), 

ומה תלמוד לומר "ויקץ כישן ה"' (שם ע"ח, סה)? 

אלא כביכול כאלו לפניו שינה בשעה שישראל בצרה ואומות העולם ברווחה,

כיצד יתכן ששלמה שיצא כנגד ריבוי נשים הִרְבָה נשים בעצמו? רבי אברהם בן הרמב"ם עונה על כך ומתבסס בין השאר על פסוק מפרקנו: "הֵן בקדשו [בִּקְדֹשָׁיו] לֹא יַאֲמִין" (טו).

This brief video presents the story of Yonah's evasion of his mission through the prism of the message of teshuva (repentance) as a lead-up to Rosh HaShana and Yom Kippur.  The images and visual effects (with text) add an immersive dimension to the experience of the story. It is adapted from this short piece.

"אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה. כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָא" (איוב י"א, יד-טו)

רבינו בחיי ויקרא פרק ה'

הוא שאמר הנביא (ישעיה א', טז): "רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם וגו'", ואמר (שם, יז): "למדו היטב", וכתיב (שם, יח): "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו", ואמרו חביריו לאיוב (איוב י"א, יד): "אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה", יזהירו בכתוב הזה בענין הגזל בנגלה ובנסתר:

"הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן" (איוב ט', ו)

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

תניא, רבי יוסי אומר: אוי להם לבריות שרואות - ואינן יודעות מה רואות, עומדות - ואין יודעות על מה הן עומדות.

הארץ על מה עומדת? על העמודים, שנאמר: "המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון" (איוב ט', ו).

עמודים - על המים, שנאמר: "לרקע הארץ על המים" (תהלים קל"ו, ו),

במזמור קמ"ו המשורר פונה לנפשו ומזמין אותה להלל את ה' ולבטוח בעזרתו לחלשים בציון.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

במזמור קמ"ד דוד המלך מודה לה' על הצלחתו במלחמה, ומלמדנו כי תשועת המלכים היא כדי שעם ישראל יזכה לכל השפע והאושר של ה'.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

האמנם נקמה היא דבר פסול? האם התנ"ך מצפה מאתנו "להושיט את הלחי השניה"? עיון במושג הנקמה בתנ"ך

השיר שלפניכם מורכב מפסוקים משני פרקי התהילים שחותמים את הספר, קמ"ט ו-ק"נ:

"יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְּמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ" (קמ"ט, ג)

"הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר
 הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב 
 הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה" (ק"נ, ד-ו)