"וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר" (איוב כ"ב, כח) 

דברים רבה (וילנא) פרשת שופטים פרשה ה

"ותגזר אומר ויקם לך..." (איוב כ"ב, כח) -

רבנן אמרי: המקרא הזה מדבר בשעה שכעס הקדוש ברוך הוא על ישראל בעגל.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

המספר הכולל של "נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" בימי בית שני לא עלה על חצי מיליון נפש. מאז קום המדינה התקבצו לארץ יותר מ-4 מיליון עולים.

במזמור קמ"ז מופיע שבח לה' במישורים שונים כאשר חלק מהשבח הוא על דרך הניגוד. מה פשרו של שבח זה? השבח על דרך הניגוד הוא ריאלי יותר, בוחן את המציאות כפי שהיא על חוסר השלמות שבה ומתוכה משבח את ה', ובכך בעצם טמונה עוצמתו.

יש רבים החושבים, שבורא העולם 'לא מתעסק בשטויות שלנו' אך מזמור קמ"ו מלמד אותנו שדווקא בורא עולם מתבונן בכל בני האדם ומשגיח על כל מעשיהם

מזמור קמ"ו מבהיר מדוע אנו כה חפצים בהמלכת ה'. לעומת הקב"ה, הכל יכול, אנו פוגשים את נדיבי העם שיכולתם מוגבלת ושלא באמת ניתן לבטוח בהם.

שיר התהילה הזה שומר על קצב פנימי ייחודי בין הקול האישי הפונה 'אליך', לבין הקול הסמכותי, הכללי, האובייקטיבי המדבר 'עליו'

מזמור קמ"ה מציג את המתח הנוגע לשאלה האם ה' הוא א-להים קרוב - "אֱלוֹהַי" (א), או שאולי מלך מרוחק - "הַמֶּלֶךְ" (שם). כיצד עלינו להרגיש כלפי ה'? האם אהבה או שמא ואולי יראה?

"בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם... יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב, יבלו [יְכַלּוּ] בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָתּוּ, וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ, מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ" (איוב כ"א, ט-טו)

לאחר קיבוץ הגלויות עם ישראל ישתקם בירושלים, אשר מהללת כביכול את ה' על הבריאה ומתן התורה לישראל. 
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.