"וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ" (תהילים קמ"ח, יד)

ילקוט שמעוני, תהלים פרק קמח, סימן תתפח

The bikkurim ceremony is an the act of teshuva for the sin the Garden of Eden.The farmer must proclaim his gratitude to G-d. When one expresses gratitude, one is ready to be in the presence of G-d.

After ensuring that the Jewish people have taken the steps to remain loyal to Hashem, through the eradication of idolatry, the establishment of a centralized place of worship to unite the people, and the refusal to be ensnared by external or internal temptations to leave Hashem’s path, Moshe begins ch. 14 with the following declaration: Banim Atem l'Hashem Eloheikhem - you are children unto your God (Devarim 14:1).  To appreciate the nature of the commandments that we have been given, we must understand special status we have been granted. 

The Torah reveals a latent fear: despite our willingness to obliterate idolatry from the land, the Jewish people will then express a desire to "adopt" pagan worship-styles for the worship of God.

"תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ... הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ" (איוב מ', כה-לא)

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א

אמר ר' יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנאמר: "התמלא בסוכות [בשכות] עורו" (איוב מ', לא);

"הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע" (איוב ל"ז, כ) 

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יח עמוד א

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: המספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא יותר מדאי - נעקר מן העולם, שנאמר: "היספר לו כי אדבר? אם אמר איש כי יבלע!" (איוב ל"ז, כ).

דרש רבי יהודה איש כפר גבוריא, ואמרי לה [=ויש אומרים] איש כפר גבור חיל: מאי דכתיב "לך דמיה תהלה" (תהילים ס"ה, ב)?

מה כוחה של תפילת הרבים לעומת תפילת היחיד?

בספר איוב מופיעים כמה פתגמים וביטויים ידועים, אחד מהם נמצא בפרקנו:

כיצד נכון וראוי לו לאדם להתייחס לעבדו? הרמב"ם בדבריו מלמד אותנו את ההשקפה הנכונה ומביא את איוב כדוגמא להתנהלות נכונה בהקשר זה.

"נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה" (איוב כ"ו, ז)

תלמוד בבלי, חולין דף פט ע"א (על פי גרסת הרי"ף)

אמר רבי אלעא: אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם עצמו בשעת מריבה, שנאמר: "תולה ארץ על בלימה".

אמר רבי אבהו: אין העולם מתקיים אלא בזכות מי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר: "תולה ארץ על בלימה [בלי-מה]".