בלדד מנסה להוריד את איוב מגאוותו ומניסיונו להבין את דרכי האל. בכך הוא מסכם את דברי הרֵעים ומסקנתו היא שאין עוד על מה לדבר.

"רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב" (איוב כ"ד, כא)

"וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה" (בראשית ד', יט)

 

רש"י איוב פרק כ"ד פסוק כא

אדם גאוותן נוטה להישבר, מפני שהוא שאנן ולא נזהר מספיק, וגם מפני שאנשים אחרים נוטים לפגוע בו.

מכיוון שהרשעים עושקים אנשים תמימים ואפילו אנשים צדיקים, יש קשר הדוק בין שאלת ייסורי הצדיקים לשאלת שלוות הרשעים.

איוב מבקש את הזכות להגן על עצמו במשפט מול ה'. האם הוא יהיה מסוגל לכך?

בפרק כ"ד תוהה איוב כיצד הקב"ה מתיר לרשע להרשיע? איך אפשר לקבל את המסר של 'רשע ורע לו' אם הרשע לא מקבל את גמולו מיד? מדוע ה' לא מעניש את הרשע מבלי לאפשר לו טובה כלל? והאם ה' הוא בכלל א-ל הצדק?

"מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ" (איוב כ"ג, ג)

 

ילקוט שמעוני, איוב פרק כג, המשך סימן תתקח

"מי יתן ידעתי ואמצאהו" – 

אשרי אדם שנגעו בו יסורין ולא קרא תגר אחר מדת הדין.

אמר ר' חנינא בר פפא: 

מה היחס בין חטאי איוב לייסורים שהוא עובר? לטענת איוב א-להים לא מגלה לו מהם חטאיו ולכן הוא לא יודע כיצד עליו לשוב בתשובה.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו דגשים והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

Pages

x