תשעה באב

נמצאו 8 תוצאות חיפוש

1. פתיחה לשבע דנחמתא

   הרב משה ליכטנשטיין

   לתשעה באב אופי כפול של אבל ותשובה ולכן מתאים שהנחמה תהיה בעלת מסר כפול של נחמה וקריאה לתשובה. ועל כן מיד לאחר תשעה באב, אנו פותחים בקריאת שבע הפטרות נחמה, ולאחר מכן ישנו מעבר לקריאת פרקי תשובה.

2. ההפטרה לתשעה באב

   הרב אוריאל עיטם

   תאריך פרסום: תשסח | |

   ההפטרה לתשעה באב נמצאת בפרקים ח-ט בספר ירמיהו. בשיעור ננסה להבין מה כוללת הנבואה ומה מיוחד בה? מדוע יש כמה דוברים בתוך הנבואה, ואיך עניין זה תורם למשמעות הנבואה ולבחירה בנבואה הזו כהפטרת תשעה באב

3. מרגלים ששלח משה מול מרגלים ששלח יהושע

   הרב ד"ר שוקי רייס

   תאריך פרסום: תשסט | |

   הקורא את פרשת שלח ואת הפטרתה, המנוגדת לה, שואל את עצמו, מדוע נסתיימה פרשת מרגלי משה ברע, ומרגלי יהושע משדרים לנו הצלחה ועשיית רצון ה'. האם שליחת המרגלים על ידי משה הייתה חטא, או שמא, הם בבחירתם הקדיחו את תבשילם? האם שליחת המרגלים על ידי יהושע הייתה מעשה נכון? האם עמדו אלו בשליחותם? האם יש לעשות השתדלות כה רבה לפני המלחמה, או שמא לסמוך על "ה' איש מלחמה"? ומדוע כשלה שליחת המרגלים לעי?

4. האם צמו על חורבן הבית (הראשון) בימי הבית (השני)?

   ד"ר טובה גנזל

   תאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 9 דקות

   שאלת העם על המשך קיום הצומות (זכריה פרק ז') מעידה, שבניית המקדש לוותה בספקות, בשל המציאות הפוליטית והכלכלית המורכבת בארץ. בעוד השואלים ראו בביטול הצומות מדד לכך שהאל שוכן במקדש שנבנה; תשובתו של זכריה, שאינה חד משמעית ביחס לביטול הצומות, קושרת אותם עם אותן עוולות, שהיוו את הסיבה לצום גדליה, ומחזירה את השאלה – וממילא את ההכרעה ביחס למימד הגאולי שבשיבת ציון – לידיהם של השבים עצמם. מדברי מגילת תענית אנו למדים, שלשאלה זו לא ניתן פתרון חד משמעי וברור על ידי השבים, והיא המשיכה להוות מוקד לדיון לאורך ראשית ימי הבית השני. מגילת תענית מנסה להכריע בשאלה זו באמצעות תקנות שקבעו את תשעה באב וצום גדליה למועדים, ובכך לתת משנה תוקף לנבואת זכריה.

5. בכיה לדורות

   הרב ד"ר שוקי רייס

6. ממשיכים לבכות על החורבן

   הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק

7. צמיחה מתוך משבר - מישעיהו ועד רבי עקיבא

   הרב יוסף צבי רימון

   תאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 6 דקות

   ישעיהו מנבא לאחז מלך יהודה, שמלכות שומרון וארם לא יצליחו לפגוע ביהודה. בתוך דבריו הוא אומר דברים עמומים על שני עדים – אוריה וזכריה. דברים אלו מתפרשים על ידי רבי עקיבא באופן מיוחד – הרואה עידוד ונחמה גם במציאות החורבן. ננסה לצאת למסע בעקבות ישעיהו, ירמיהו, מיכה וזכריה. ננסה לעמוד על משמעות הנבואות בהקשרן ועל עומק פרשנותו המיוחדת של רבי עקיבא. נעמוד על הקשיים בדבריו וננסה להבין את עומק דבריו, כך שיתיישבו עם דברי הנביאים, וגם יתנו לנו חיזוק ועידוד, לצמוח גם מתוך קושי ומשבר

8. ”כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי“ – בין תשעה באב לצום גדליה

   ד"ר טובה גנזל | 47 דקות

   מה היה מעמדו של צום תשעה באב בימי בית המקדש השני? האם המשיכו לצום בו? את השאלה הזו נשאל הנביא זכריה בימי בניין הבית, אבל הוא ענה תשובה לא ברורה וצירף לשאלה גם את צום גדליה. כדי לגלות מדוע צום גדליה מרכזי כל כך בעיני זכריה נקרא את סיפור רצח גדליה במקורותיו המקראיים ונבין את משמעותו, ואולי כך נבהיר את תשובתו העמומה והדו-משמעית של זכריה.