שיבת ציון - רקע היסטורי
נמצאו 13 תוצאות חיפוש
שבת אחים גם יחד
פרופ' אליהו עסיסתאריך פרסום: תשסח | | 2 שעות ו- 1 דקות
בשני המזמורים קכ"ז ו-קל"ג, אין אזכור או רמז לרקעם ההיסטורי. בשיעור נציע לקרוא את שני הפרקים על בסיס ימי שיבת ציון, ונבחין כיצד קריאה זו מבהירה את מהות המזמורים ומאירה בהם אור חדש
חלום חגי וזכריה ושברו
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסט | |
חגי וזכריה, נביאי שיבת ציון, ניבאו נבואות מרחיקות לכת אודות הגאולה בתקופתם. אך במרחק דור אחד בלבד, בימי עזרא ונחמיה, התברר, כי נבואות אלו רחוקות מלהתממש. מדוע? ומה הייתה משמעות הנבואות הללו?
מהחורבן אל הבניין - תשובות לשאלות
עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת
הרב ד"ר שוקי רייסבמאמר המצורף, תמצאו תשובות לשאלות על התרשים "מהחורבן אל הבניין".
התרשים שלפניכם מציג את סיפורו של עם ישראל בשלוש מאות השנים האחרונות של תקופת המקרא, הכוללות את סיפור המעבר הדרמטי שבין חורבן מלכויות ישראל ויהודה והמקדש ובין שיבת ציון ובניין הבית השני. נקודת המבט האופטימית החותמת את התנ"ך משקפת את התפיסה הנבואית בדבר תקומתו ובניינו של עם ישראל מחדש בארצו.
מהחורבן אל הבניין - תרשים והסבר
"עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (ירמיהו ל"ב טו)
הרב ד"ר שוקי רייסהתרשים שלפניכם מציג את סיפורו של עם ישראל בשלוש מאות השנים האחרונות של תקופת המקרא. סיפור המעבר הדרמטי שבין חורבן מלכויות ישראל ויהודה והמקדש ובין שיבת ציון ובניין הבית השני. נקודת המבט האופטימית החותמת את התנ"ך משקפת את התפיסה הנבואית בדבר תקומתו ובניינו של עם ישראל מחדש בארצו.
מהחורבן אל הבניין - שאלות
"עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (ירמיהו ל"ב טו)
הרב ד"ר שוקי רייסלפניכם דף שאלות, הקשורות לתרשים "מהחורבן אל הבניין", בעזרת שאלות אלה תוכלו להעמיק את העיון בתרשים, ולהבין את המבט ההיסטורי הכללי על תקופת מלכי יהודה האחרונים, חורבן בית המקדש הראשון, ושיבת ציון.
ניתן להוריד ולהדפיס קובץ מעוצב של שאלות לתלמיד.
האם הגיע הזמן לבנות מקדש?
הרב ד"ר יואל בן נוןהכל תלוי בנו
הרב ד"ר יואל בן נוןעל הדמעה ועל הרינה - עיון במזמור קכ"ו
יצחק עתשלוםמזמור קכ"ו, על ששת פסוקיו, תופס מקום מכובד בתפילות ישראל, כחלק מ"שירי המעלות" וגם כהקדמה לברכת המזון בשבת ובימי חג בחלק מן המנהגים. במאמר ננתח את המזמור בצורה ספרותית-סכמתית כדי להעמיק את ההבנה במזמור זה ולהבין מדוע הוא תופס מקום מרכזי?
עזרא א-ב - מתן על הפרק
נטע שפיראפרק א' מתאר באופן חגיגי ופיוטי את העליה הראשונה ארצה. אפשר לחוש בהתרגשות ובשמחה שמלווה את גאולת ישראל. הפרק מסתיים בתחושת גאולה, יהודי הגולה עולים לירושלים "עם העלות הגולה מבבל לירושלים".
פרק ב' מפגיש אותנו עם המציאות בצורת רשימה ארוכה של העולים ארצה. הפרק ארוך אבל עיון זהיר ברשימה ילמד אותנו רבות על זהות העולים, מצבם הכלכלי, ועל מאפייניה של עליה ראשונה זו.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על גליל כורש שמשלים את התמונה המקראית.
שיבת ציון ובניין בית שני (א) - סקירה היסטורית של התקופה
הרב יצחק לויבשיעור זה בכוונתנו לדון ברקע לתקופת שיבת ציון ולעמוד על מסגרת הזמן שלה ועל סוגיותיה המרכזיות. פרק הזמן הנידון נחלק לשתי תקופות נפרדות ושונות מאד באופיין. התקופה הראשונה היא מעליית ששבצר ועד סוף ימי הנהגתם של זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק, עיקרה: בניין המקדש לשלביו השונים. התקופה השנייה היא תקופתם של עזרא ונחמיה ועיקרה: בניין ירושלים וחיזקוה המדיני, החברתי והדתי של המדינה.
האם התגשמו המאוויים הכמוסים של העולים לארץ בימי שיבת ציון?
הרב אלקנה שרלותאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 6 דקות
עולי שיבת ציון ששבו לארץ מגלות בבל, נשאו על גבם יחד עם שק האוכל והציוד גם מאוויים בנוגע לשיבתם. מאוויים אלו טופחו על ידי נביאים וחולמים, ובוודאי הייתה ציפייה להגשמתם. בשיעור נעקוב אחר מאוויים אלו, ונשאל על מידת התגשמותם מתוך עיון בספרי תקופת שיבת ציון בכללה תוך מיקוד בפרקים הראשונים של ספר עזרא. ייתכן, שתוך כדי השיעור נתבלבל ונתהה, האם אנו לומדים על שיבת ציון של אז, או של ימינו.
הפערים שבהצהרת כורש
הרב יובל שרלו | 34 דקותבשיעור נציג את הרקע להצהרת כורש, ונברר כיצד התקבלה ההצהרה בקרב עם ישראל. נבדוק אילו ציפיות היו בעם ביחס לתהליך הגאולה, האם ההצהרה עומדת בציפיות אלו, וכיצד הגיב העם בפועל.
ברית האמנה - מימי שיבת ציון ועד הציונות המודרנית
הרב אלקנה שרלותאריך פרסום: תשפ"ב | | שעה ו- 5 דקות
ברית האמנה הנחתמת בספר נחמיה בימי שיבת ציון מהווה אירוע משמעותי המנקז לתוכו את העולם הדתי והלאומי של התנ"ך כולו ומוביל לשלב ההיסטורי הבא בימי עם ישראל - "ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". אלפי שנים לאחר מכן כותב הרב קוק אגרת לרדב"ז, ובה הוא דן במצוות השמיטה וביחס בין היהדות שומרת המצוות לחלוצים החילוניים של העליה השניה. בין הברית לאגרת יש קווי דמיון מעניינים שיהוו את המוקד לשיעור זה.