פרשנות - רשי
נמצאו 10 תוצאות חיפוש
גימטריות וכד' - פרפראות ותו לא?
הרב מנשה וינרתאריך פרסום: תשע"ז | |
ננסה לבדוק נושא מרתק זה, הקשור לחלק הרמז שבתורה ואת יחסו לפשט. בשיעור נתמקד בעיקר בשיטתו של רש"י האמור להיות פשטן, אך מביא לא פעם גימטריות ורמזים.
ייחודו של פירוש רש"י ודרכי הוראתו
יאיר ליברמןתאריך פרסום: תשע"ז | |
בשיעור נעסוק בשאלה מה מיוחד בפירוש רש"י עד כדי כך שמתארים אותו לאורך הדורות כ'רבם של ישראל'? מה יש בפירוש זה שהפך לבסיסי בכניסה של כל ילד ללימוד תורה? נראה את המאפיינים של פירוש רש"י דרך פירושו על פסוקים שונים בתנ"ך. מה התכוון רש"י ליצור בפירושו? כיצד ניגשים ללמד ילדים פירוש רש"י?
הצגת יחידת הלימוד רש"י ורמב"ן
ד"ר רבקה רביבתאריך פרסום: תשע"ז | |
בשיעור נציג תכנית ללימוד פרשנות רש"י ורמב"ן. מטרות העל של התכנית הן: להעמיק דברים שתוך כדי הלימוד הולכים לאיבוד מכיוון שאין זמן ללמד אותם, שיפור ההבנה של התלמידים והמורים בפרשנות המקרא ויצירת זוויות ראייה חדשות שבדרך כלל לא עולות בלימוד בכיתה. נציג את ההיקף הפנומנלי של פירוש רש"י ונתייחס לכמה שאלות: עם מה התמודד רש"י בתקופתו? האם יש קשר בין הפרוש לפרשן? מהו היחס בין פשט לדרש בפירוש רש"י? מהו הציר הרעיוני בפרשנות רמב"ן?
מדרשי הלכה מול פשוטו של מקרא – בין רש"י לרמב"ן
עמרם (רמי) ינאיתאריך פרסום: תשע"ז | |
פירושו של רש"י מציג לנו את פירוש התורה, כפי שהוא משתקף במדרשי ההלכה, אך הוא איננו מסביר לנו, מדוע כתבה התורה את דבריה באופן 'מטעה', שיוצר אצל הלומד מצג מוטעה של הפסוק, עד שהוא נזקק למדרש ההלכה, כדי להבין את כוונת הפסוק לאשורה (יש לציין, שלא תמיד בוחר רש"י בדעה שהתקבלה להלכה). רמב"ן, שברוב המקרים הלך גם הוא בדרכו של מדרש ההלכה, היה מוטרד מן השאלה, ובמקומות רבים הוא משתדל ליישב את פשוטו של מקרא עם מדרש ההלכה. במהלך השיעור נציג כמה דוגמאות, בהן בא לידי ביטוי הבדל זה בין רש"י לרמב"ן.
רש"י לתורה - אולי פשוט, אך ממש לא קל
הרב פרופ' נריה גוטלתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 5 דקות
פירוש רש"י לתורה כה פופולרי, כמו גם עובדת היותו "לגיטימי" (הלכתית) ל"שנים מקרא ואחד תרגום", הפכו את הלימוד בו - אצל רבים - לעיון שיטחי ולא מעמיק. דומה כי נכון לומר שיותר "קוראים" רש"י, פחות "לומדים" רש"י. ואולם כבר קדמונים עמדו על כך שרש"י הוא בכיר ובחיר הפרשנים. לא בכדי הצהיר רמב"ן בפתח פירושו לתורה: "ואשים למאור פני נרות המנורה הטהורה. פרושי רבינו שלמה עטרת צבי וצפירת תפארה...."
השיעור יוקדש אם כן לעיון ב"דוגמיות" אחדות אשר מבליטות את הכרח ההעמקה בפירוש רש"י לתורה, שכן כך, ורק כך, ניתן לחשוף את עומקו.
פרשני ימי הביניים חושפים אירועים נסיים שאינם מוזכרים במקרא
ד"ר לאה הימלפרב | שעה ו- 10 דקותבמקרא יש תיאורים של אירועים רבים המתארים ניסים, אך המונח "נס" או "פלא" או "אות" נדיר בהיקרותו. המפליא הוא שיש שפרשני ימי הביניים מגדירים אירוע כ"נס" אע"פ שבכתוב אין רמז להתרחשות כזו. בהרצאה נבחן מה גרם לפרשן להגדיר את האירוע כ"נס" או "פלא": קושי טקסטואלי, מדרש עתיק שברשותו, או אולי דחף להעברת מסר חינוכי או אמוני.
רש"י ור' יוסף קרא – 'מתלמידיי יותר מכולם'
פרופ' יהונתן יעקבסתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 5 דקות
בשיעור זה נדון במערכת היחסים ובזיקה שבין רש"י לבין רבי יוסף קרא - תלמיד חבר שלו. האם הכיר רש"י את פירושי רבי יוסף קרא? האם אפשר למצוא בפירושי רש"י השפעה (אולי מאוחרת) של פירושי תלמידו?
רש"י, אבן עזרא, רשב"ם ורמב"ן - ארבע גישות פרשניות עקרוניות
הרב אוריאל עיטםתאריך פרסום: תשפא | | שעה ו- 5 דקות
בשיעור נעסוק במפעל הפרשנות של רש"י, אבן עזרא, רשב"ם ורמב"ן. כל הפרשנים הללו הכירו בסמכות ההלכתית של חז"ל ועסקו בפירוש פשט אך לכל אחד גישה ייחודית. רש"י, אבן עזרא ורשב"ם עומדים על ציר אחד בין חז"ל לפשט. לעומתם, הרמב"ן מתייחס לכל רובדי הפרשנות ורואה כל רובד כעומד בפני עצמו.
האם כתב רש"י את פירוש רש"י לתורה?
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשפ"א | | שעה ו- 5 דקות
רבנו שלמה יצחקי – רבן של ישראל, הוא ללא ספק הפרשן האהוב והנלמד בתולדות עמנו. לכאורה, היה פירושו של רש"י לתורה צריך להיות זך ונקי מטעויות נוסח, שיבושים ותוספות, אך למעשה מסתבר כי פירוש זה עבר גלגולים רבים עד שהגיע לנוסח המוכר לנו היום. מתוך עיון בכתבי-יד קדומים של פירוש רש"י, נדון בשאלות: עד כמה היה פירוש רש"י המקורי שונה מן המוכר לנו? מדוע עבר דווקא פירושו של רש"י שינויים כה גדולים? ומה ניתן ללמוד מן השינויים הללו על מקומו של רש"י בתודעת תלמידיו ובתודעת לומדיו בדורות הבאים?
רב מובניות מכוונת בפירושי רש"י לתנ"ך
פרופ' יהונתן יעקבסתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
פרשני המקרא דגלו ברובם בעקרון רב המובנות שמשמעו פירושי פשט לצד פירושי דרש. בהרצאה המוצעת יתברר שבנוסף לפירושים הכפולים של פשט ודרש, רש"י פירש פסוקים רבים בשני פירושי פשט, כאשר הוא סבור שהמקרא עצמו מתכוון לרמוז לפירוש הפשט הכפול.