ברית סיני

נמצאו 23 תוצאות חיפוש

  1. מיקומה של פרשת בהר במבנה ספר ויקרא

    הרב מנחם ליבטאג

    מדוע ציוויים שנאמרו בהר סיני מופיעים רק בסוף ספר ויקרא? המאמר עוסק בשאלה זו, ומציע מבנה כיאסטי העוטף את ספר ויקרא ואת רובו של ספר שמות.

  2. הארץ והברית

    הרב ד"ר חנוך גמליאל

    המאמר עוסק במשמעותה של ארץ ישראל, בעקבות הזכרת מעמדה בפרשת הקללות, ובעקבות הביטוי "ריצוי הארץ" המוזכר בפרשה.

  3. נעשה ונשמע

    הרב מנחם ליבטאג

    מתי אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע", במתן תורה או לאחריו? מה המשמעות של המצוות המוזכרות בפרשת משפטים, והמפסיקות את הרצף הסיפורי? האם יש מבנה וסדר הגיוניים לכל המצוות שבפרשתנו?

  4. בריתות סיני

    הרב חנוך וקסמן

    פעמיים מתארת התורה שבני ישראל אמרו "נעשה" על מצוות התורה: פעם אחת במעמד הר סיני, ופעם נוספת במעמד כריתת ברית האגנות. מה פשר חזרה זו? מתי - אם בכלל - קיימו ישראל את שהבטיחו לפרעה, לחוג לה' במדבר?

  5. העבדות בפרשת משפטים ובהפטרה

    הרבנית שרון רימון

    נעיין בסיפור העבדות בהפטרת פרשת משפטים, ירמיהו לד, ונראה שמוצגות שם שתי בעיות חמורות שהביאו לחורבן: האחת - השעבוד, והשניה - הפרת הברית. גם בפרשת משפטים מופיעם שני נושאים אלה: הפרשה פותחת בדיני עבד עברי, ומסיימת בברית בין ה' לישראל. מה הקשר בין שני נושאים אלה ומדוע הם כל כך חשובים?

  6. מתי נאמרה פרשת בהר?

    הרב זאב ויטמן

    מתי בדיוק נאמרה פרשת בהר למשה - בעלייתו הראשונה או השניה להר סיני ? ומתי בדיוק נכרתה הברית הכתובה בפרשתנו?- נעסוק במחלוקת א"ע והרמב"ן בנושא זה, בהמשך לשיטת הרמב"ן, נציע לראות בפרשות בהר בחוקותי חטיבה עצמאית המסכמת את המצוות שנאמרו למשה בהר סיני ומעמידה אותן על ארבע מצוות יסוד (שבת הארץ, עבודה זרה, שבת ומקדש), ונבין מדוע דווקא שבת הארץ מפורטת כאן בהרחבה.

  7. "נספח אחרון" למעמד הר סיני

    פרופ' יונתן גרוסמן

    ניתן להביא ראיות רבות לכך שהברכות והקללות מתייחסות באופן ישיר למצוות השמיטה והיובל. מתי נצטוו ישראל במצוות אלו? נראה, שמצוות השמיטה והיובל ופרשת הברכות והקללות הם "ספר הברית", שקרא משה באוזני העם במהלך ברית האגנות שנכרתה בהר סיני. פרשת בחוקותי, אם כן, מכילה את הסנקציות המובנות בברית סיני, במקביל לתפקיד פרשת התוכחה שבכי-תבוא בברית ערבות מואב.

  8. ושכנתי בתוכם - חלק ב

    הרב ד"ר תמיר גרנות

    נראה כי הברית המוזכרת בסוף פרשת בחוקותי, איננה במקומה. על איזו ברית מדובר? נראה שכל הפרשה מדברת על השלב של הר סיני ולא של ההליכה במדבר. מהו הקשר בין פרק כ"ה העוסק בדיני שמיטה ויובל, ופרק כ"ו העוסק בהבטחת שכר ועונש לקיום הברית?

  9. שני הדיבורים בפרשות בהר-בחוקותי

    הרב יהודה ראק

    בפרשות בהר-בחוקותי מופיעים שני דיבורים של ה' ("וידבר ה' אל משה לאמר"), ובשיעור נעסוק בשאלת זמן ומקום אמירתם. נראה כי פרשייתנו נדחתה ממקומה הכרונולוגי בתורה, ולאחר מכן נסביר מדוע היא נדחתה ממקומה, ומדוע היא נאמרה כעת.

  10. עשרת הדברות בחומש ויקרא

    פרשות קדושים-אמר-בהר-בחוקותי

    הרב מאיר שפיגלמן

    נראה ששלוש הפרשיות האחרונות של ספר ויקרא - קדושים, בהר ובחוקותי - הן חזרה על עשרת הדברות. מדוע חזרה התורה על עשרת הדברות פעם נוספת? ומדוע ניסוח עשרת הדברות שונה מניסוחן בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן?, העיקרון המנחה את ההסבר הוא שפרשיות אלו ניתנו בין הלוחות הראשונים לבין הלוחות השניים.

  11. מעשי ה' ובריתו עם ישראל

    הרב אלחנן סמט

    כריתות הברית בפרשתנו מעלות שתי שאלות: ראשית - מהזכרת נסי מצרים משמע שהברית נכרתה רק עם יוצאי מצרים, ולא עם כל הדורות. שנית - בכריתת הברית נאמר "לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת", והרי יודעים אנו שהקב"ה כרת ברית גם עם אבותיהם? המאמר עוסק בשאלות אלו באמצעות ניתוח לשוני של תבניות דקדוקיות: "לא... כי אם" ו"לא... כי".

  12. בין ברית סיני לברית ערבות מואב

    הרב ד"ר תמיר גרנות

    מהי המשמעות הנבדלת של שתי הבריתות: ברית סיני וברית ערבות מואב, ומדוע דרשה התורה שתי בריתות, ולא אחת? ברית סיני עומדת על האידיאה של השראת השכינה וברית ערבות מואב עומדת על הרעיון של בחירת ישראל ועליונותו על העמים. הבדלים נוספים בין הבריתות הם בהתייחסות לארץ ישראל ול"להיות לך לאלוקים".

  13. קללה ללא גאולה?!

    פרשות כי תבוא ונצבים

    הרב ד"ר תמיר גרנות

    השיעור משווה בין פסוקי הקללה בברית חורב ופסוקי הקללה בברית ערבות מואב. האם לפי ספר דברים אין גאולה לאחר העונש? נאום משה בפרשת ניצבים משלים את ברית ערבות מואב ומוסיף את ענין התשובה והגאולה. אך מדוע פרשת התשובה היא רק נספח, ולא חלק אינטגרלי מהברית של ערבות מואב?

  14. 'כי על פי הדברים האלה' - תושב"ע בתורה שבכתב

    הרב ד"ר יואל בן נון

    תאריך פרסום: תשסט | | שעה ו- 10 דקות

    היחס בין הלוחות השניים לבין י"ג מידות הרחמים, מהווה מפתח להבנת היחס בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה, בכלל. מכאן תובן גם דרשת חז"ל: "כתב לך את הדברים האלה, כי על פי הדברים האלה, כרתי אתך ברית ואת ישראל" (שמות ל"ד כז) – 'לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה' (גיטין ס ע"ב).

  15. הפטרת משפטים - עבדות

    הרב משה ליכטנשטיין

    ירמיהו איננו מדגיש את הפן החברתי ברשימת העבירות המחייבות את ישראל שבדורו. הוא מתמקד באיסור עבודה זרה וגרורותיה ונלחם בעזיבת הקב"ה, אם כך - מה מקומה של הנבואה על העבדות בספר ירמיהו? התבוננות בהפטרה תגלה לנו שאף נבואה זו אודות העבדות נאמרת מהזוית של היחס בין ה' לישראל: ירמיהו מדגיש שלקיחת עבדים היא הפרה בוטה של הברית המיוחדת שנכרתה בענין העבדות, כחלק מברית סיני, ולכן העונש עליה קשה כל כך.

  16. המזבח והמצבות למרגלות הר סיני

    ד"ר יצחק מייטליס

  17. חשיבותה של ברית ערבות מואב

    פרופ' יונתן גרוסמן

  18. ברית סיני וברית ערבות מואב

    הרב ד"ר תמיר גרנות

  19. ברית בפעם השלישית

    הרב ד"ר שוקי רייס

  20. תמיד להודות לה'

    הרב אליקים קרומביין

  21. ברית שכם וברית סיני - יסודות התורה

    הרב ד"ר תמיר גרנות

    תאריך פרסום: תשע"ז | |

    מעמד הר גריזים והר עיבל בשכם הוא מעמד יסודי ביותר בו נכרתת ברית בין עם ישראל לקב"ה. מדוע יש צורך בברית הזו, והרי כבר הייתה ברית במעמד הר סיני? נעיין בכל ברית ובהבדלים בינהן, נראה כי כל ברית נועדה ליצור קשר אחר בינינו לבין הקב"ה והן משלימות זו את זו. 

  22. ראש לכל המשפטים - מצוַת החירות

    הרב יהודה שביב

    לא לחינם בחרו מסדרי ההפטרות להתמקד דווקא בפתיחת פרשת משפטים - בדיני עבד עברי, משום חשיבותה הרבה ליחסו של האדם מישראל לריבונו של עולם: עניין החירות, ועניין הברית שבין הקב`ה לבין כנסת ישראל.

  23. "שבתתי תשמרו ומקדשי תראו" - שביתה וקדושה בספר ויקרא

    הרב יהודה טרופר

    תאריך פרסום: תשפ"ב | | שעה ו- 5 דקות

    השליש האחרון של ספר ויקרא (פרקים י"ט-כ"ה) עמוס במצוות רבות שיש לעמוד על הקשר ביניהן ועל סדרן. נציע חוט מקשר הַמַבְנֶה יחידה זו מבחינה לשונית ספרותית ורעיונית, וקושר יחידה זו אל הברכות והקללות של ברית סיני (פרק כ"ו). הרעיון העולה מיחידת פרקים אלו הוא בעל משמעות קיומית בנוגע למקומם של שבת וקדושה בחיינו.