בספר ירמיהו מתגלה רגישות דתית ייחודית – פניה חסרת תקדים בהיקפה ובעוצמתה אל לב האדם פנימה. במרכז עולמו הרוחני עומד אידיאל 'דעת אלהים' הכפול: דעת האדם את אלהים, ודעת אלהים את לב האדם – המשקפים את הזיקה האישית ההדדית, הכנה והאותנטית. בהתאם לכך, שורש הרעות של דורו נמצא בתרבות השקר וחוסר הכנות, שביטויה המובהק הוא נבואת השקר, המשחיתה את היחסים החברתיים המוסריים והדתיים. השיעור יתמקד בנבואות אחרית הימים של ירמיהו ויבחן לאורן את שלל היבטיו של עיקרון מכונן זה והשפעותיו על מושגי יסוד בנבואתו (בהשוואה לנביאים שקדמו לו): תשובה, גלות וברית. משמעותה תתבהר גם לאור הקשרה ותפקידה ההיסטורי של נבואת ירמיהו, הנעה בין שני אירועים מעצבים ומנוגדים: חידוש הברית בימי יאשיהו בראשית שליחותו, והחורבן העתידי המטיל צילו על נבואותיו.

ימי עיון בתנך - תשפ"ג