בפרק ג' מתאר הנביא דיאלוג בינו לבין העם, אשר אינם מאמינים לדברי התוכחה ואינם מאמינים שתבוא עליהם הרעה, בטענה שהם עם סגולה שאינו יכול להיפגע. כתגובה, שואל עמוס מספר שאלות רטוריות בכדי להוכיח לעם את טענותיו ובכדי להזהיר אותם מפני החורבן שקרב ובא. לבסוף, מוכיח עמוס את העם על חטאים חברתיים וקורא להם לשוב בתשובה, כי יש עוד תקווה.