מה טיבן של הקרבנות כאשר יתחדשו? האם בכלל הם יתחדשו? האם חכמי ישראל יכולים לשנות מצווה דאורייתא? בשיעור נלמד מקורות שונים העוסקים בשאלה האם לעתיד לבוא יהיו קרבנות. הנביא יחזקאל, בפרקים מה-מו, מדבר על קרבנות. פרקים אלו קשים לביאור מכיוון שהם באים בסתירה לכאורה עם הקרבנות בספר ויקרא. כיצד הפרשנים מתמודדים עם הקושי הזה? ננסה להעלות אפשרות נוספת להבנת פסוקים אלו. 

ימי עיון בתנך - תשע"ז