בישעיהו ו' מופיע אחד הפסוקים המפורסמים בתנ"ך: "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו". לימוד הפסוק במקורו בתנ"ך מעלה תמונה קשה של הסתלקות השכינה מבית המקדש. נוכיח זאת ממקומות נוספים בנבואת יחזקאל ובנבואת ישעיהו עצמו, ונשווה לנבואה מקבילה בפרק האחרון של ספר עמוס. מה משמעות תיאור נורא ומפורט זה שבו הקב"ה "עוזב" את המקדש ואת ישראל? ומדוע פסוק זה מופיע בקדושה בתפילה?

סילוק שכינה
הופעת שכינה - סילוק שכינה
קדושה (תפילה)
ימי עיון בתנך - תשף