מגילת רות הינה המקור המרכזי לדיני גיור בתנ"ך. בשיעור זה נדון במניעי הגיור של רות - האם מדובר ברצון להידבק בקב"ה ולחסות בצל כנפי השכינה או שהמניע המרכזי הינו סירובה של רות להשליך את נעמי לגורלה? ייתכן שכיווני המחשבה הללו משתקפים גם בדעות שונות בדברי חז"ל באשר לקבלת גרים. בנוסף, נדון גם בשאלת גבולות חובת אהבת הרע - האם צריך אדם להקריב גם את גורלו שלו ובלבד שלא יראה בקריסת חברו, או שמא "חייך קודמין לחיי חברך"? ייתכן שההתנהגות שונה של רות וערפה נובעת מהשקפות עולם אלו.