פרקנו מעמיד במרכז את הקדשתם של הכהנים ושל מזבח העולה. לעומתו - בסוף הספר מקומם של המזבח והכהנים הוא שולי בתוך הקדשת כלל הכלים המשמשים למשכן. נראה כי מדובר בהתיחסויות שונות למשכן - כמרכז לעבודת ה' או כמקום השראת השכינה.