משוררים רבים עשו שימוש בסיפורי המקרא לצורך עיצוב ההוויה הציונית המתחדשת בארץ-ישראל. עלילותיהן של כמה מן הדמויות המקראיות הפכו - בשירה העברית החדשה - לעלילות גבורה ולסיפורי מופת לאומיים מכוננים. שאול המלך מהווה סמל לגבורה, ויהושע בן-נון - לכיבוש ולהתנחלות. באמצעות אברהם העוקד ויצחק הנעקד מובע הקונפליקט הכרוך בסוגיית ההקרבה למען המולדת. ישנן גם נשים מקראיות, כדוגמת רחל ורות, המסמלות בשירה העברית את החיבור לטבע ולעבודה החקלאית. המרתקות ביותר הן הדמויות המקראיות השוליות, או האנונימיות, אשר דווקא באמצעותן נותנים המשוררים השונים ביטוי להשקפת עולמם ולחזונם. על כל אלה נדבר במהלך השיעור.

הפניות נוספות
שמות, טו; שמואל א, לא; שמואל א, כח;
הזדהות עם דמויות תנכיות
דמויות תנכיות בשירה העברית
נון (אבי יהושע)
שאול בשירה העברית
שירת הים
יציאת מצרים
- תשעג