בחלקו הראשון של מזמור מ"א דוד משבח את מי שמשקיע מחשבה בשאלה כיצד לעזור לחולה, ויש אומרים, שהשבח הוא למי שמעמיק בתפקיד הדלות בעולם. בחלקו השני של המזמור, דוד כואב על כך שיש מי שרוצה ומייחל למותו, הן מקרב אויביו והן מקרב אוהביו. לכן, מתפלל דוד לישועת ה' ומודה לו על רפואתו.