בעיר ירושלים נמצאו ממצאים דרמטיים המהווים עדות ישירה לקרבות החורבן.

 

בעיר ירושלים עצמה נמצאו ממצאים דרמטיים, המהווים עדות ישירה לקרבות החורבן. מן המקרא עולה כי לשם קעקוע החומה השתמשו הבבלים באמצעי לחימה מתקדמים, אך חרף זאת, כך משתמע מן המקרא, הגורם המכריע בנפילת העיר היה הרעב הכבד שבוודאי רב וגדל עקב זרם של אלפי פליטים מערי השדה והכפרים שביקשו מפלט בירושלים. לבסוף, בט' בתמוז, בשנה האחת-עשרה לצדקיהו, היא שנת 586 לפני-הספירה, הובקעה חומת-העיר וירושלים נפלה בידי הבבלים.

במקומות אחדים בעיר הן בתחומי הגבעה המערבית והן בגבעת עיר דוד התגלו עדויות לקרבות ולנזקן. כך למשל בחפירותיו של נחמן אביגד נחשף מה שכונה על ידו בשם 'המגדל הישראלי'. המגדל השתמר לגובה של כ-8 מטרים ונראה כי שימש חלק ממערכת אדריכלית מורכבת שכללה בין היתר גם מגדל שער. ניתן להניח כי מבנה איתן זה שימש בהגנת ירושלים בפני הגדודים הבבליים, ולמרגלותיו אף התחולל קרב עז: עדות לכך ניתן למצוא בשרידי האפר והפיח, המכסים עדיין את חלקו התחתון של המגדל, וארבעה ראשי חצים, האופייניים לנשק שהיה בשימוש בידי צבאות יהודה ובבל באותה עת, שהתגלו בקרבתו. ביניהם ראשי חץ וחץ ברונזה בעל שלוש צלעות ופותה אשר מכונה "חץ סקיתי", ושהיה בשימוש הצבאות המסופוטמיים בתקופה זו.

עדויות ארכיאולוגיות נוספות לקרבות החורבן התגלו גם בשלוחת עיר דוד, ובעיקר למרגלות האזור המכונה קריית השלטון (שטח G). בשטח זה נחשפו מספר בתי מגורים שתכניתם אופיינית לאדריכלות התקופה. חדריו של אחד מהם נמצאו מכוסים בשכבת אפר עבה ולכן כונה בפי החופרים בשם "החדר השרוף". בתוך שכבת האפר נמצאו שרידי רהיטים מפוחמים ועשרות ראשי חיצים ממתכת המשמשים עדות לקרב שהתחולל כאן.

בסמוך לחדר השרוף התגלה בית נוסף שכונה בפי החופרים בשם "בית הבולות": במבנה זה, אולי אחד מהארכיונים של הממלכה, נמצאו חמישים ואחת בולות שבהן טבועים שמות של אישיים שהיוו, כך ניתן להניח, חלק מהפקידות הגבוהה של ממלכת יהודה בשנים האחרונות לקיומה. ההשתמרות המעולה של הבולות מעידה מן הסתם על האש החמה שבערה במבנה זה ושימרה את פיסות הטין. באחת הבולות טבוע שמו של גמריהו בן שפן, בן זמנו של יהויקים מלך יהודה, הנזכר בספר ירמיהו.  

בית נוסף שנחפר ברובע מגורים זה מכונה בשם "בית אחיאל" כשמם של שני אוסטרקונים כתובים עברית עתיקה הנושאים את שמו. מיוחד, בין יתר הממצאים שהתגלו כאן, הוא מתקן שירותים שכלל אסלת אבן שהונחה על גבי בור ספיגה. מחקירתם של משקעים שנמצאו בבור הסיקו החוקרים שהתפריט ערב החורבן הורכב בין היתר גם מצמחי בר, עדות לרעב הקשה ששרר בעיר.

כל אלה ועוד הם עקבות ישירות לקרב הסופי עם הבבלים שהסתערו על העיר ירושלים, קעקעו את חומותיה, שרפו את המקדש ושללו את חפציו, את בתיה העלו באש ואת תושביה הנותרים הגלו.

עוד על הממצאים והעדויות השונות ניתן לצפות בסרטונים מבית מגלי"ם - 'הכיבוש הבבלי וחורבן הבית הראשון', 'קרית השלטון ובית הבולות'

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929