במזמור ס"ג אומר המשורר כי הוא מצוי: "בארץ ציה ועיף בלי מים" (ב). מה פשר התיאור? ומה הקשר לפסוק הבא - "כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך" (ג)? כיצד ניתן להבין את האמירה התמוהה "כי טוב חסדך מחיים" (ד)? מה מבטיח המשורר בעקבות אמירה זו? ומה בעצם פשרם של הפסוקים האחרונים שבמזמור?