הקללות שבפרקנו מתוארות באריכות יתרה. המעיין בפסוקים יגלה כי ישנה הדרגתיות בתיאור הקללות. דומה שהיא באה ללמדנו על רחמיו של הקב"ה בנתינת העונש וכן לפתוח לנו פתח להבנת טבעו של האדם החוטא שמתדרדר לאט לאט.
אם נעיין לעומק בסדר הפסוקים ברשימת העונשים שבפרקנו נוכל לראות כי אין כאן רק תיאור של מרכיבי החטא, אלא תיאור של תהליך, שתחילתו ב"ואם לא תשמעו לי" (יד) והמשכו "בחוקותי תמאסו" (טו) עד ההתדרדרות לשפל של "להפרכם את בריתי" (שם). כך מבין הספורנו ואומר שכל שלב כאן בא בעקבות קודמו ומוליך אל השלב הבא.
ההתדרדרות, כתהליך אופייני למצב החטא, מבדילה גם בין תיאור הברכות לתיאור העונשים. בעוד שרשימת הברכות רצופה ואינה מקוטעת לשלבים שונים או רמות שונות של המצב המבורך הרי שרשימת העונשים מופסקת ארבע פעמים בפסוקים המתארים המשך אחיזה עיקשת בחטא וכנגדה הקשחת העונש (יח, כא, כג-כד, כז-כח). בפשטות ניתן להסביר הקשחה זו של העונש כך: הציפייה היא שבעקבות העונש תהיה התעוררות לתשובה, אולם אין זה קורה והעם ממשיך להחזיק בדרך הרעה, דבר זה מורה על יתר־עיקשות ויתר־דבקות ברע, ומתחייבת כאן ענישה נוספת חמורה יותר.
אולם, את ההתדרדרות במורד החטא אפשר גם לראות כבלתי תלויה בסדרי העונש. החוטא יורד שלב אחרי שלב. מה שהיה נראה נורא ובלתי אפשרי כאשר היה במדרגה גבוהה יותר, נראה לו סביר ולא נורא כל כך כאשר הוא במדרגה נמוכה יותר. וכך הולך החוטא ויורד, שלב אחרי שלב, מעבֵרות קלות לעברות חמורות, ומן העברות החמורות לפריקת עול כללית בכל התחומים.
אולם, אפשר לראות את התהליך הזה כברכה. העובדה, שאין האדם, או העם, שוקעים בבת־אחת בעומק הרע, ושהירידה נעשית באופן הדרגתי, היא ברכה, היות שהיא מאפשרת בכל שלב בדרך בחינה של הנזק, ותיקון לפני שלב הנפילה הבא. אולם גם כאן טמון זרע של פורענות, מכיוון שבתהליך הזה כל שלב מוליך באופן טבעי אל השלב הבא, ואם לא תהיה מודעות למה שמתרחש ולא ייעשה מאמץ מיוחד להתנגד לתהליך הזה, אזי הוא עשוי להגיע אל תכליתו הנוראה באין מפריע.
נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'תורת אמך: דרשות לפרשת השבוע' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר