12 החגים הנוספים

אגב הסיפור הדרמטי על הברית הסודית (אך הידועה לשאול) בין יהונתן לבין דוד, שנאלצו להיפרד בשבועה כי עצם המפגש הפך מסוכן לשניהם, אנו למדים כאן על לוח החודשים הירחי שנהג בישראל בראשית המלוכה (בניגוד לדעתם של חוקרים אחדים) – רק ראש חודש ירחי יכול להימשך יומיים, כי חודש ירחי נמשך 29 יום וחצי ועוד כ-44 דקות, ובלשון חז"ל: כ"ט י"ב תשצ"ג (ראו ספרי, זכור ושמור – טבע והיסטוריה נפגשים בשבת ובלוח החגים, עמ' 209-215, 228), ולכן ראש חודש יהיה לפעמים יום אחד ולפעמים יומיים, כנהוג עד היום.

אנו למדים גם, שראש חודש היה חג במעמד דומה לשבתות ולחגים, כדברי הנביאים במקומות רבים (מלכים ב ד', כג; הושע ב', יג; עמוס ח', ה; ישעיהו א', יג-יד; ס"ו, כג; יחזקאל מ"ו, א-ג; תהילים פ"א, ד) אף שבתורה (ויקרא כ"ג; במדבר כ"ח) אין חיוב לשבות בו, ואין בו איסורי מלאכה. מצד שני, גם בתורה, קרבן מוסף ראש חודש שווה למוסף חג המצות וחג השבועות.

בפועל, שבתו בשוק ובשדות בראש חודש כמו בשבת, וגם הרמאים היו צריכים לחכות שיעבור יום החודש כמו השבת, כדי לחזור לסורם הרע (עמוס ח', ד-ו). עד תקופת הגזרות בימי החשמונאים, ראש חודש היה יום חג בישראל (מקבים א, פרק א, 58).   

עוד אנו למדים, שהקפידו בחוקי טהרה גם בסעודות חג על שולחן המלך, ולא רק במקדש (בלשון חז"ל: אכלו גם חולין בטהרה), ומי שיצא ממנו זרע (אם שכב עם אישה, וגם אם לא) היה טמא יום אחד, ונטהר (במים ולערב, ויקרא ט"ו, טז-יח) – לכן, שאול לא שאל על דוד ביום החודש הראשון.

באדיבות אתר 929