תשב אנוש עד דכא

א. החלק הראשון במזמור נפתח בתיאור של שבר "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עד דכא". עיינו בדברי ע' חכם ובדבריו של י' הופמן. מתי התרחש האירוע המתואר בפס'?

חכם, עמ' קס"א: אתה משיב את האדם אל העפר. תשב עתיד מקצר המורה על פעולה חוזרת ונשית פעמים רבות בכל הזמנים.

הופמן, עמ' 88: החלטת שתשיב את האדם אל עפרו.

ב. המילה דכא היא מילה יחידאית והפרשנים נחלקו בשאלה מה משמעותה של פעולת ההשבה "עַד-דַּכָּא". עיינו באפשרויות הפרשניות הבאות. מה מצבו של האדם לפי כל הפירושים?

1. דכא נזכר פעמים כשם תואר בהוראת נדכא, מושפל. כך בתהילים ל"ד, יט "דכאי רוח" וישעיהו נ"ז, טו "דכא ושפל רוח".

2. חכם מציין שד.כ.א קרוב ללשון "דכו במדכא" (במדבר י"א,ח) משרשי ע"ו שהוא לשון כתישה ושחיקה. הוא שורש קרוב לשורש הערבי ד.כ.ך שמשמעו לכתוש על דק, וכך המילה דכא משמשת מיטונומיה לעפר. חכם מציין שהכוונה שלאחר מיתתו של האדם גופו מתפורר ונשחק ונעשה עפר.

3. רש"י: תשב אנוש עד דכא. מביא אתה יסורין על האדם עד שאתה מחזירו להיות תשוש כח וקרוב למות , ותאמר לו ביסורין שובו בני אדם מדרכיכם הרעים.

ג. "ותאמר שובו בני האדם" - עיינו בדברי הראב"ע והמלבי"ם, לדעת כל אחד מהפירושים להיכן צריך האדם לשוב?

אבן עזרא: ותאמר שובו בני אדם - אל העפר אשר לקחתם ממנה.

מלבי"ם: עד דכא. מציין דכא כמקום מופשט שלשם ישוב האנוש, ותאמר שובו אל מקומכם בתחלה אל המעון שהוא האל.

ד. עיינו בדברי הגמרא ובציטוטים מדברי הרב קוק. מה התרחש עם הבריאה והאדם ומהי התשובה הנדרשת?

בבלי מסכת פסחים דף נד ע"א: והא תניא: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח. תורה .... תשובה - דכתיב "בטרם הרים ילדו" וכתיב "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם".

אורות התשובה יא, ה: ההוויות מתגלות בתור ירידה מאלוקיות לעולמיות.

אורות התשובה פ"ו ב: בעומק ההוויה של החיים המציאותיים מונחת התשובה מפני שהיא קדמה לעולם וטרם שבא החטא, כבר מוכנת תשובה ממנו...

הרב קוק בסידור עולת ראיה: תשב אנוש עד דכא. מחשבה בדבר ההויה החמרית, שהיא באה רק ממקור המחשבה האלוקית, וממילא היא גם שבה אליה היא מחתימה את החותם, כי הכל באמת עומד להתעלות לשוב אל מקורו. ומזה בא מיד הביטחון להתשובה, להתעלות האדם גם אחרי הירידות כולן, שאפשר להן להימצא בחיים... כי הכל באמת עומד להתעלות לשוב אל מקורו.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"