מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת הקצרה "לְדָוִד" (א).

בטחון המשורר בה' (א-ג)

המשורר פותח בהצהרה "ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד" (א). הביטחון של המשורר כה עוצמתי עד שהוא מציין שאף "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" (ג).

בקשת המשורר לשהות בבית ה' (ד-ו)

לאחר שהמשורר הבהיר שהוא בטוח בה', הוא דורש את קרבת ה': "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כׇּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" (ד). כבר בשלב הזה המשורר רומז על הבקשה הבאה שלו: "וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'" (ו).

בקשת המשורר לישועה (ז-יב)

לאחר ההצהרה בנוגע לביטחון בה' והבקשה של המשורר לקרבת ה', המשורר מגיע לבקשה המרכזית שלו. הוא מבקש מה' שישמע לתפילתו: "שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחׇנֵּנִי וַעֲנֵנִי… אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ" (ז-ט). מתוך בקשה להתקרב בה' ולחסות בצלו, מבקש המשורר מה' שיושיע אותו ממצוקתו ויתמוך בו "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי... אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי... אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס" (יב).

חתימה (יג-יד)

המשורר חותם את המזמור בתקווה ובביטחון בה': "לׅוּׅלֵׅאׅ הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'".

 

כתיבה: נתנאל שפיגל