מזבח הנחושת (א-ח)

לאחר העיסוק בכלים העומדים במשכן ובבניין עצמו הכתוב עובר לעסוק בחצר המשכן. בחצר המשכן עומדים מזבח הנחושת והכיור (שהציווי עליו יבוא בפרק ל'). מזבח הנחושת (הנקרא גם 'המזבח החיצון' ו'מזבח העולה') עשוי עץ ומצופה בנחושת. גם למזבח יש להכין "בדים" (=מוטות) כדי שיהיה אפשר לסחוב אותו בדרך. ושוב חוזר הפזמון "כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ" (ח).

חצר המשכן (ט-יט)

את המזבח יש לשים בתוך חצר המשכן. מסביב לחצר המשכן יש גדר קלעים שנתמכים בעמודי עץ הניצבים בתוך אדני נחושת. בכניסה לחצר המשכן יש מסך (=פתח) ראשי לחצר: "וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר מָסָךְ עֶשְׂרִים אַמָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם" (טז).

נר תמיד (כ-כא)

הפרק מסתיים בציווי על נר תמיד. את נר התמיד יש להדליק משמן זית "זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" (כ). נר התמיד יעמוד בקודש "מִחוּץ לַפָּרֹכֶת" (כא) וכמו שמו נר התמיד דולק תמיד "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".