תשובת ה' למשה (א-ז)
הפרק הקודם הסתיים בהתנגדות של משה ללכת אל פרעה מכיוון שהוא ערל שפתים. כמו בשליחות הראשונה, אהרון הוא הפתרון "רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ" (א) (השוו: "וְהָיָה הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה-לּוֹ לֵאלֹהִים" (ד', טז)). ה' מודיע מראש שפרעה לא עומד לשמוע אליהם, אך במקביל ה' ירבה את אותותיו ומופתיו במצרים כשהמטרה היא: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם" (ה).
אות התנין (ח-יג)
בשליחות הראשונה נתנו למשה שלושה אותות וכעת נוסף עליהם עוד אות: "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל-אַהֲרֹן קַח אֶת-מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי-פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין" (ט). משה מגיע אל פרעה ומבצע לפניו את האות ההוא ומסתבר שגם החכמים המצרים מצליחים לעשות כן אך עדיין האות של משה ואהרון מרשים יותר: "וַיִּבְלַע מַטֵּה-אַהֲרֹן אֶת-מַטֹּתָם" (יב) אך על אף זאת פרעה לא משתכנע.
מכת דם (יד-כד)
מעתה והלאה אנחנו עומדים לקרוא על ה"אותות והמופתים" שהביא ה' על המצרים ממכת דם ועד מכת בכורות. המכה הראשונה באה עם אזהרה ואף נעשית לעיני פרעה "וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֵּהָפְכוּ כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹר לְדָם" (כ). הדם מסתבר לא נמצא רק ביאור אלא "בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם" (כא). המצרים מנסים לחפור מסביב ליאור "כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר" (כד). פרעה כמובן לא משתכנע.
התרעה על מכת צפרדעים (כו-כט)
המכה הבאה בדרך. ה' מצווה את משה ללכת את פרעה ולהתריע בפניו על צפרדעים שיפקדו את מצרים "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל-מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ" (כח). על המכה ותוצאותיה נקרא בפרק הבא.