תקציר שופטים פרק ח'

הפרק ממשיך לספר את סיפור המלחמה במדין בשלושה חלקים. בכל חלק אנחנו קוראים על מפגש של גדעון עם קבוצה אחרת, המתייחסת אליו באופן שונה:

המפגש עם אנשי אפרים - כעס (א-ג)

בני אפרים שהוזעקו בסוף הפרק הקודם לסגירת מעברי הירדן וללכידת המדיינים הבורחים, באים בתחילת הפרק בטענה על כך שלא שותפו כבר בראשית הקרב: "מָה הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן?" (א). גדעון מרגיע את המריבה החזקה בהבעת הערכה גדולה לחלקם של אפרים במלחמה: "הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר" (ב).

המפגש עם אנשי סוכות ופנואל - חוסר שיתוף פעולה (ד-כא)

גדעון ולוחמיו ממשיכים במבצע למיגור המדיינים שנותרו ורודפים אחרי זבח וצלמונע מלכי מדין. לאחר חציית הירדן הוא ואנשיו "עֲיֵפִים וְרֹדְפִים" (ד). הם פונים אל שני יישובים סמוכים, סוכות ופנואל. אנשי פנואל ואנשי סוכות מסרבים לסייע לגדעון ולאנשיו, ולא מוכנים לשתף פעולה. גדעון בתגובה מבטיח שהוא יחזור לנקום בהם כאשר זבח וצלמונע יהיו בידו, וכך אכן קורה: גדעון פוגע בזקני סוכות והורג את אנשי העיר פנואל.

המפגש עם "איש ישראל" - להמליך את גדעון (כב-כח)

אנשי ישראל פונים לגדעון בהצעה להקמת שושלת מלוכה: "מְשָׁל בָּנוּ גַּם אַתָּה גַּם בִּנְךָ גַּם בֶּן בְּנֶךָ" (כב). גדעון מסרב, והפעם לא בגלל צניעותו, כפי שהיה בתחילת הסיפור. לגדעון יש מסר חשוב: "לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם; ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם" (פסוק כג). גדעון טוען שעם ישראל אינו צריך מלך בשר ודם אלא שה' יהיה מלכם, כפי שהיה עד אותם ימים.

סיכום (כט-לה)

בסיום הסיפור על גדעון מובאת פסקה המתארת את משפחתו ומתמקדת בבניו. פסקה זו מהווה הקדמה להתרחשויות בפרק הבא (מלכות אבימלך). על אף החגיגיות בסיום סיפורי גדעון, אנחנו שוב חוזרים לשמוע על כך שעם ישראל חזר לעשות הרע בעיני ה' לאחר מותו: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵת גִּדְעוֹן וַיָּשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים וַיָּשִׂימוּ לָהֶם בַּעַל בְּרִית לֵאלֹהִים".