בפרקנו ישנם שלושה סיפורים: סיפור ראשון על גרזן; שני על שביית הגדוד הארמי; ושלישי על המצור בשומרון. נציין כי הסיפור השלישי שבפרקנו הוא רק הפתיחה לסיפור המרכזי שנמצא בפרק הבא.
הסיפור הראשון: הצפת הגרזן (א-ז)
בני הנביאים יושבים במקום שאינו מספיק מרווח בעבורם (לא מצוין היכן ישבו) ומבקשים מאלישע: "נֵלְכָה נָּא עַד הַיַּרְדֵּן וְנִקְחָה מִשָּׁם אִישׁ קוֹרָה אֶחָת וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שָׁם מָקוֹם לָשֶׁבֶת שָׁם וַיֹּאמֶר לֵכוּ" (ב). אלישע מסכים והם הולכים אל הירדן, אך בזמן חטיבת העצים, אחד הגרזנים נופל אל המים. הבעיה הייתה שהגרזן לא היה של החוטב אלא הושאל ממישהו אחר. אחד מבני הנביאים צועק אל אלישע, והנביא מצליח לעשות נס. הוא זורק עץ אל המים, ובאופן נסי הגרזן צף.
הסיפור השני: שביית הגדוד הארמי (ח-כג)
מלך ארם נלחם בישראל והצבא הארמי אורב לישראל במקומות מסוימים. אלישע הנביא, באמצעות רוחו הנבואית, מצליח לגלות למלך ישראל היכן מתחבא הצבא הארמי. מלך ארם חושב שיש משתפי פעולה בצד הישראלי, אך אז עוזריו גילו לו שלא מדובר במשת"פ אלא באלישע הנביא. מלך ארם שולח שליחים כדי לפגוע באלישע. בדרך ניסית ולאחר תפילה, אלישע מצליח להוליך אותם שולל, מוביל אותם לשומרון, עיר הבירה הישראלית, ומעמיד אותם לפני המלך. אלישע בוחר שלא להרוג אותם אלא לשלח אותם לארצם. התוצאה הייתה כנראה משתלמת: "וְלֹא יָסְפוּ עוֹד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבוֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" (כג).
הסיפור השלישי: מצור ורעב בשומרון (כד-לג)
לאחר מכן, בן הדד מלך ארם צר על שומרון, והרעב הופך לבלתי נסבל. בשוק מוכרים דברים לא אכילים במחירים מופקעים. המצב מגיע לחרפה של ממש, עד שאישה חושבת לאכול את בנה. המלך שומע זאת וקורע את בגדיו. מה עושים? חייבים את אלישע. האם ואיך אלישע יעזור? על זאת נשמע רק בפרק הבא.