בפרקנו ישנם ארבעה סיפורים על נפלאותיו של אלישע. הסיפור הראשון והאחרון מספרים על הכפלת מזון בשעת רעב ושני הסיפורים שבתווך מספרים על החייאה מחדש (של ילד ותבשיל).
נס השמן לאלמנה (א-ז)
אישה אחת מבני הנביאים צועקת אל אלישע על כך שבעלה מת, ונושה בא לקחת את שני ילדיה לעבדים. הנביא שואל מה יש לה בבית. לאחר שאלישע מבין כי לאישה אין דבר בבית, הוא מצווה עליה ללכת אל השכנים ולאסוף כלים כדי למלא בהם שמן. השמן מתרבה מעצמו עד הכלי האחרון שבביתה. כך האישה מצילה את בני ביתה ויכולה לשלם את החוב.
האישה השונמית, לידת הילד, מותו והחזרתו לחיים (ח-לז)
הסיפור על האישה השונמית הוא הסיפור הארוך ביותר שבפרקנו. האישה משונם מארחת את הנביא אלישע והוא רוצה לגמול לה. הדבר היחיד שחסר לשונמית הוא ילד. הנביא מבטיח לה: "וַיֹּאמֶר לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן" (טז). האישה אכן יולדת בן לאחר שנה כפי שהבטיח הנביא, אך כשהוא גדל, הוא הולך עם אביו לעבוד בשדה ומת מיד לאחר תלונה על כאב ראש. האישה השונמית רצה אל אלישע ומבקשת ממנו רפואה לבנה. לאחר כמה ניסיונות מצליח הנביא להחיות את בנה של השונמית.
הכנת התבשיל, מָוֶת בַּסִּיר וריפוי התבשיל (לח-מא)
אלישע שב אל הגלגל והוא מצווה על נערו: "שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים" (לח). אחד מהנערים או מבני הנביאים מוסיף בטעות לתבשיל רכיב רעיל והופך את התבשיל לרעל של ממש: "וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים לֶאֱכוֹל וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר אִישׁ הָאֱ-לֹהִים וְלֹא יָכְלוּ לֶאֱכֹל" (מ). אלישע מפזר קמח על התבשיל ו"מחייה" את התבשיל מחדש, בדיוק כפי שקרה עם בן השונמית.
נס הכפלת הלחם (מב-מד)
איש אחד בא לאלישע עם עשרים ככרות לחם אפויות משעורים. אלישע מצווה את נערו להאכיל בזה את ה"עם". משרתו תוהה כיצד כמות קטנה כזו תספיק למאה אנשים. אלישע אומר לו שהמזון יספיק "כִּי כֹה אָמַר ה' אָכֹל וְהוֹתֵר". בדיוק כמו הסיפור עם האישה האלמנה, גם כאן הכמות הקטנה מספיקה למאה איש.