המשפט (א-ז)
נבואה זו מתחילה בפסוק האחרון שבפרק הקודם. האנשים הצדיקים שבעם שואלים מדוע הרשעים זוכים לגמול חיובי: "אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט"? הנביא עונה לאותם אנשים: "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה־דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל־הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר־אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר־אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה־בָא אָמַר ה' צְבָאוֹת" (א). ה' יתגלה ויעמיד למשפט את ישראל: את הכהנים והלויים הוא יטהר וימרק, כך שהם יגישו במקדש קרבנות ראויים, ואז: "וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת" (ד). ה' יקרב אותם למשפט והוא יעיד על כל פשעיהם: "וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר־שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי־גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (ה).
"בַּמֶּה נָשׁוּב?" (ז-יב)
הנביא מוכיח את העם על כך שהם חוטאים, ודורש מהן "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר ה' צְבָאוֹת" (ז). העם שואל את הנביא "בַּמֶּה נָשׁוּב", והוא עונה להם שיש להגיש מעשר ותרומה בצורה תקינה ובלי הונאה. אם ישראל יביאו את כל המעשר, "וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי. וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאֹכֵל וְלֹא־יַשְׁחִת לָכֶם אֶת־פְּרִי הָאֲדָמָה וְלֹא־תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה אָמַר ה' צְבָאוֹת" (י-יא).
תלונה על הגמול הא-להי (יג-יח)
פסקה זו חוזרת על הנושא של הנבואה שבראשית הפרק. שוב הצדיקים מתלוננים על כך ש"שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וּמַה־בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי ה' צְבָאוֹת" (יד). ה' מבטיח שהדברים יתקונו "לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה" (יז), שאז העם יצליחו להבחין בין צדיק לרשע: "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" (יח), מכיוון שבאותו יום, ה' יעניש את הרשעים בחומרה: "כִּי־הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל־זֵדִים וְכָל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה' צְבָאוֹת" (יט).
חתימה (כב-כד)
הספר נחתם בפסוקים המוכרים מהפטרת השבת הגדול: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב־אָבוֹת עַל־בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל־אֲבוֹתָם פֶּן־אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת־הָאָרֶץ חֵרֶם"