נבוזראדן וירמיהו (א-ו)

רב הטבחים הבבלי, נבוזראדן, מציע לירמיהו להישאר בארץ או לנדוד לבבל: "וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן־הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל־יָדֶךָ אִם־טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל בֹּא וְאָשִׂים אֶת־עֵינִי עָלֶיךָ וְאִם־רַע בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא־אִתִּי בָבֶל חֲדָל רְאֵה כָּל־הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ אֶל־טוֹב וְאֶל־הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת שָׁמָּה לֵךְ" (ד). ירמיהו בוחר להישאר בארץ בהנהגת גדליה בן אחיקם, יחד עם שארית העם.

 גדליה בן אחיקם מנהיג את שארית יהודה (ז-יב)

שארית העם מתכנסים תחת הנהגתו של גדליה בן אחיקם ושרים נוספים שנותרו בירושלים. גדליה מחזק את רוח הנשארים ומעודד אותם: "אַל־תִּירְאוּ מֵעֲבוֹד הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִיטַב לָכֶם... אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר־תְּפַשְׂתֶּם" (ט-י). היהודים שהיו במואב, בעמון ובאדום, מתקבצים חזרה לארץ: "וַיָּשֻׁבוּ כָל־הַיְּהוּדִים מִכָּל־הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ־שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ־יְהוּדָה אֶל־גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה" (יב).

יוחנן מזהיר את גדליה מפני ישמעאל (יג-טז)

יוחנן בן קרח מזהיר את גדליה "הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי־עַמּוֹן שָׁלַח אֶת־יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ" (יד). גדליה לא מאמין ליוחנן שישמעאל מתכנן לרצוח אותו. יוחנן מנסה לשכנע את גדליה לפגוע בישמעאל, לפני שהוא יפגע בגדליה, אך גדליה מסרב להאמין: "אַל־תַּעֲשֵׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה כִּי־שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל־יִשְׁמָעֵאל" (טז). בפרק הבא נגלה כי יוחנן צדק.