תקציר ירמיהו פרק י"ב

תלונת הנביא ותשובת ה' (א-ו)

הנביא מתלונן בפני ה' ושואל "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל־בֹּגְדֵי בָגֶד?" (א). ה' מוכיח את ירמיהו על תלונתו ומבהיר לו שהוא עומד להתמודד בניסיון קשה יותר "כִּי אֶת־רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת־הַסּוּסִים?" (ה) – כלומר ריצה ברגלים עייפה אותך, ואיך תתמודד בתחרות עם רוכבי הסוסים? ה' אומר לנביא שגם במשפחתו הוא לא יכול לבטוח "כִּי גַם־אַחֶיךָ וּבֵית־אָבִיךָ גַּם־הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ גַּם־הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא אַל־תַּאֲמֵן בָּם כִּי־יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת" (ו).

קינה (ז-יג)

בפסקה זו מובאת קינה ארוכה יחסית. הקינה היא של היחיד ואפשר להתלבט מי הדובר בה: ה', הנביא, או אדם אקראי מן העיר. המקונן מכריז "עָזַבְתִּי אֶת־בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת־נַחֲלָתִי נָתַתִּי אֶת־יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ... רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי בֹּסְסוּ אֶת־חֶלְקָתִי נָתְנוּ אֶת־חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה" (ז-י). בקינה מובא כיצד הארץ הפכה לשממה, ומדוע המקונן עזה אותה.

נבואה על הגויים (יד-יז)

נבואה קצרה זו מוקדשת לשכני ישראל "הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם" (יד). אך לאחר מכן ה' מגלה ש"וְהָיָה אַחֲרֵי נָתְשִׁי אוֹתָם אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ" (טו), בתנאי שהם "לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת־דַּרְכֵי עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בִּשְׁמִי" (טז).